פגסוס, הסוס המעופף -1-

פגסוס, הסוס המעופף
פרק {1}

היה היה פעם, ביוון הרחוקה, ילד ושמו הרקולס. הרקולס היה ילד קטן, חסון ושרירי, עם שיער חום זהוב שהסתלסל על מצחו בבלורית מסודרת. יותר מכל אהב הרקולס את המיתוס היווני, סוס הפלא פגסוס. לפי הסיפורים והאגדות, פרוותו של פגסוס צחורה כמו השלג, שערו תחול כמו השמיים , ביום בהיר בלי עננים. אבל המיוחד בפגסוס, הוא שיש לו כנפיים. כן, כן, קראתם נכון, יש לו כנפיים. הסוס הזה יכול לעוף. מספרים שכנפיו יפיפיות כמו כנפיים של מלאך, אך צבען , לעומת צבעי כנפי המלאכים, הן בצבע כחול עמוק וכהה, כמו הים, האוקינוס הגדול והרחב , בשעת לילה. יש עוד סיפורים עליו, כמו הסיפור הזה שהוא הציל את יוון, שאותו פגסוס אהב לשמוע מאימו. היא היתה מספרת לו כך :
"פעם, כשארצנו היתה במצור, הגיח מתוך הלילה סוס. זה היה פגסוס. הוא בלט על שטח הלילה החשוך, הכוכבים מנצנצים סביבו. הוא נחת על האדמה, ועל גבו היה – זאוס, מלך האלים, החזק, השרירי. בידו החזיק ברק, בוהק באור זהוב ומסנוור. הוא הוציא משום מקום קשת, וירה את הברק. האור של הברק האיר את הלילה האפל, והברק נעלם. ובדיוק כמוהו נעלמו גם זאוס ופגסוס. מאז, יוון אף פעם לא היתה במצור, תמיד היה בה יבולים טריים, ומים. הכל בזכות פגסוס !" כך היא אמרה, בקולה הנעים לאוזן, קולה הרך כל כך. בנתיים, הרקולס גדל. איש אינו ידע בן כמה הוא, כי הוריו מצאו אותו מחוץ לביתם, ועל חזהו תליון שעליו היה כתוב הרקולס. התליון הזה היה על הרקולס כל הזמן. הוא אף פעם לא פתח אותו. היו לו הורים. הוא לא רצה לחשוב על זה, למרות שענד את התליון כל הזמן. עד שיום אחד….