אוריאו פרק 28 (עונה 2) יום הולדת 16

כמה טוב שיש את האיש המיסתורי.
האקדח הזה ממש נוח.
ואיך הוא ידע שהיום יום ההולדת 16 שלי?
אפשר לומר על זה רק דבר אחד, מוזר.
טוב אבל אין זמן לבזבז.
אני נכנס פנימה!
היה חשוך שם מאוד.
האור הכי חזק שהיה שם היה התליון שלי וכל האור שנשאר בו זה חלקיק ברק.
"אאו!" נשמעה צרחה מכיוון שמאל.
חייב היה להיות שם מישהו.
זזתי שמאלה, התכוננתי עם האקדח ומצאתי את דפנה ורון!
"יואו, כמה זמן לא ראיתי אתכם, הייתי בטוח שאתם מתים אבל אז הקלף אמר לי ש…" אמרתי אך הם התפרצו לי באמצע "זהירות!" אמרו בצעקה דפנה ורון יחדיו.
קיבלתי מכה בראש וכשהתעוררתי ראיתי איש כבול עם קעקוע של גלגליי השיניים, את דפנה ואת רון והכי חשוב, את הקלף בכיס של האיש הכבול.
"אם הכל הלך כמו שצריך אתה אמור לדעת עלינו" אמר רון.
"מה קרה כאן?" הייתי עדיין בשוק ולכן שאלתי.
"בוא, ניקח אותו למקום מוגן" אמרה דפנה.
לפני שהספקתי לשמוע עוד, התעלפתי בשנית.
כשהתעוררתי ראיתי את דפנה, רון, רודריק והאיש המיסתורי.
"בוקר טוב" אמר לי רודריק אך זה נשמע מאט מעורפל.
"זה בסדר, הוא לא יתעלף שוב לא צריך לנסות להעירו בכוח" אמר האיש המיסתורי.
"אפשר לשאול מה קרה כאן?" ביקשתי.
"מה שקרה זה שאתה חשבת שאתה יותר טוב מכולם אז קפצת על משימה להשגת הקלף מה שכפי שראית, לא היית שורד בלעדינו" אמר לי רודריק בזעם.
"טוב תפסיק לצעוק עליו" אמרה דפנה.
"מי צועק עליו?!" החזיר לה רודריק.
כולנו גילגלנו עיניים.
ככה הם התחילו לריב.
"איך ידעת להביא לי אקדח אם זה לא מה שהיה אמור לקרות?" שאלתי את האיש המיסתורי.
"אני עדיין לא נתתי לך כלום, למרות שיש לי מתנת יום הולדת בשבילך" אמר לי.
הרמתי גבה אחת כסימן שאלה.
האיש המיסתורי הושיט לי את ידו, נתן לי את הקלף ואמר, "תקרא לי שון".