כמה אפשר לבכות?!
ואני שוב אומרת לעצמי
׳זהו! אני כבר לא בוכה…תישארי חזקה!׳
אבל רל להגיד וקשה לעשות
הדמעות רק יורדות
והנשימה שלי רועדת
ואני רק מחכה שאולי זה ייפסק לשנייה
אז נו כבר, כמה אפשר לבכות?!
אני כבר לא תינוקת בת שנה
את כבר גדולה שמבינה
אני כבר צריכה להשלים עם העולם ולהבין כבר שזה ייקרה לכולם
אבל לא זכור לי שבכיתי כל כך הרבה כי האופי שלי הוא לא כזה
העניים שלי כבר אדומות וכואבות
אני לא רוצה לישון, אני מפחדת מהדמעות
ואני רק רוצה להפסיק את הדמעות שלא ניגמרות
וזה כואב ועוד רגע זה כבר נשבר
אבל כמה אפשר לבכות?!
אז אני מחייכת ואת שתי הדמעות שברחו מנגבת
אני שמחה ומחייכת אבל מבפנים אני נקרעת ונשברת
תגובות (9)
זה מדהים פשוט… כל מה שכתבת אני מרגישה בתוכי, אני מנגבת א הדמעות בחשאי ונשברת מבפנים כשעל שפתי חיוך מזויף שאומר 'הכל בסבר' בתמימות כזו קורעת לב… ריגשת אותי, גרמת לי לבכות שוב ולהתמודד עם המצב שאני מנסה להדחיק…
כתיבה מדהימה. מדרגת 5.
לא יכולתי לתאר את זה טוב יותר מאמיצה. כתבת את זה יפה ואפילו בחרוזים. קיטלגת את זה בסיפורים אישיים. הכול בסדר? את צריכה כתף?
זה מאוד יפה כמו שאמרו אלו שלפני, אני מרגישה ככה בדיוק ואני לא מפסיקה לבכות… מאז שקרה לי משהו… ( שדרך אגב בכל סיפור שלי יש רמזים למה שקרה) אני מרגישה בדיוק כמו שכתבת. רק דבר אחד הציק לי והוא שאין סימני פיסוק.
לא אני לא בסדר.
וזה מעלה חיוך דאמרתם שזה יצא לי ממש טוב
אבל סה דימה שהולך לי בלב…
זה מדהים איך שכתבת!
גם לי הייתה תקופה כזאת לא מזמן, וכל הסיפורים שלי יצאו מחורבשים לגמרי כי פשוט לא היה לי כוח לכתוב את זה בצורה נורמאלית…
מקווה שהמצב ישתפר!!
אם את צריכה אני תמייידדד פה בשבילך!! ♥ XOXO
נוני ריגשת אותי מאוד
לכל אחד אני חושבת יש את התקופה הזאת, גם לי יש את התקופה הזאת עכשיו
התקופה שהכל לא מסתדר לי..
שגיא ואני נפרדנו, שהבית שלי מתפרק.. שאין לי משפחה כמו שלכולם יש כי אני גרה עם אמא שלי שבקושי איתי בבית כי היא עובדת
ואני עובדת כל היום ורואה אותה בבוקר לפני שאני הולכת ללימודים ולעבודה וגם היא
אם את צריכה לדבר אני כאן :-)
ד"א התגעגעתי !!!
גם אני התגעגעתי!
אבל זאת לא תקופה רעה
זה פשוט שסבתא שלי אישפזו אותה בבית חולים עם מכונת הנשמה וכל הדברים האלו..
והיום תודה לאל ניתקו ממנה את כל המכונות =]
אני מקווה שהיא תרגיש טוב בעזרת ה'\
שבת שלום ♥