ריבים.

ריבים ריבים וריבים.
נראה כי זו כול מהות חיי לאחרונה.
אה כן, ועוד כמה ריבים מלמעלה,
אתם יודעים, רק בשביל הכיף.
כי הרי מה יכול להיות יותר כיף,
מלנסות לעצור את הדמעות.
לנסות לא להראות חולשה.
לעמוד על העמדה שאת כבר לא בטוחה שאת תומכת בה,
ואת עושה את זה, רק כי זה מה שהצד השני מצפה ממך.
את אומרת דברים שאת לא תמיד מתכוונת אליהם,
רק כי את לא רוצה להישאר חייבת.
את כבר מזמן שכחת על מה הריבים האלו בכלל,
אבל את ממשיכה.
למה?
את לא ממש בטוחה כבר.
אך, את לא יודעת מה עוד אפשר לעשות אז, את פשוט ממשיכה.
את חוזרת על דברים שכבר נאמרו, אך זה לא חשוב לך.
את עייפה מכדי שזה יהיה חשוב לך.
את עייפה מכדי שמשהו יהיה חשוב לך כנקודה זו.
אבל, את ממשיכה כי נראה שהצד השני רק ממשיך
וממשיך, ולעולם לא מתעייף.
אז כרגע, את עייפה ולא אכפת לך, ואת תקועה בעולם של ריבים.
עולם שכנראה תהיי תקועה בו לעד.