אחי הגדול

אחי הגדול,
לצבא הוא הולך היום.
אחי הגדול,
פתאום לובש מדים.
אח שלי הגדול,
עם רובה ענק בידו,
הוא אחי הגדול,
הכל הוא יכול.
אני אוהבת את אחי הגדול, הוא תמיד מגן עלי..
אבל עכשיו הוא הולך לא רק להגן עלי.. הוא הולך להגן על כל ישראל.

אחי הגדול,
לצבא הוא הלך אתמול,
אחי הגדול,
הבית ריק בלעדיו,
אני מתגעגעת לחיבוקיו,
לסיפוריו,
אבל זה בסדר, כי הוא אמר שהוא יחזור.. אולי לא היום,
אבל הוא יחזור.

אחי הגדול,
לצבא הוא כבר הלך לפני שנה,
אחי הגדול,
פתאום לראות אותו פעם בשבועיים
זה קשה לי,
לדבר איתו לא יוצא לי,
והבית ריק,
והבית עצוב,
כי הוא הלך,
הלך לשמור על כולנו.

אחי הגדול,
כבר לבית הוא לא חוזר,
מלחמה החלה.
אני זוכרת את הריב, הריב שלו עם אמא,
היא רצתה שהוא ישרת קרוב לבית,
אבל הוא התעקש ללכת לצבאי, הוא תמיד היה עקשן, תמיד הוא מצליח וכמו תמיד
גם פה הוא הצליח ולצבאי הוא הלך.
הוא הבטיח לי שהוא יחזור,
הוא הבטיח לי שהוא ישמור על כולם,
אני סומכת עליו,
הוא אחי הגדול.

המלחמה כבר חודש,
כל יום עוד ועוד נפצעים,
הרוגים.
אני יושבת בפתח הבית, מחכה לאחי, לאחי הגדול,
הוא הבטיח לי שהוא יחזור.
אמא ואבא צופים בטלוויזיה שמות ותמונות ההרוגים עכשיו מתפרסמים,
השמות עוברים,
הלב כואב,
אבל הלב מתרסק כאשר שמו של אחי עולה על המסך,
אמא מרוסקת בוכה,
אבא מנסה להישאר חזק אבל זה הורג אותו,
דמעות קטנות מלטפות את פניי,
הוא הבטיח
שהוא יחזור,
שלם ובריא,
הוא הבטיח לי.

אחי הגדול,
אני מסרבת להאמין שלא תחזור,
אני מסרבת להאמין שלא תהיה פה יותר.
אני עדיין מחכה לך בפתח הבית,
אולי טעו,
זה לא הגיוני,
את צריך להיות פה איתי.

אחי הגדול,
מהצבא הוא כבר לא יחזור.
אחי הגדול,
גיבור.