כשהלכת- סיפור אהבה עצוב – פרק 13

-בחזרה לנקודת המבט של נעמה-
בוקר.. שוב בבית חולים.. אני אמורה לעבור כימותרפיה מחר.. ואני מפחדת..
קצת מוזר אבל דן לא התקשר בלילה שעבר.. טוב ..
החלטתי להתקשר אליו..
-נקודת המבט של דן-
הבוקר הכי מסריח שהיה לי!!
קמתי עם האנגאובר.. אתמול אני עוד כמה חברים יצאנו בלילה למועדון.. ביקשתי מהם שלא יידחפו לי בחורות שבורות עוד הפעם.. יש לי את האחת שלי.. נעמה.. אבל הם לא הקשיבו.. בחורות נמרחו עליי .. ו.. אני.. אני חושב ששתיתי קצת.. ו..
הסתכלתי לרגע.. לידי במיטה שכבה בלונדה..
מ..מ..מה עשיתי?!!?!?
לפתע צלצול פלאפון.. זה שלי.. על הצג ראיתי 'נעמה האחת שלי'
האחת שלי..
עניתי ברעד..
"דן..?" אמרה בחשש
"כן.. היי נעמה.." עניתי בחנק.. רציתי להרוג את עצמי.. ככה אני משקר לבחורה שאני אוהב?!
"למה.. למה לא באת אתמול ?" שאלה ושמעתי שהיא עומדת לפרוץ בבכי..
"א.. אני.. לא יכלתי.." עניתי.. שוב שיקרתי..
" טוב.. רק רציתי שתדע שמחר אני מתחילה טיפולים כימותרפיים .. אתה תבוא?" שאלה בלחש חנוק מהול בתקווה..
האהבה שליי!!! מה אני אמור להגיד לה?? לספר לה את האמת?? לא!! היא תישבר ומי אמר שהיא תסלח לי?? לא מוכן לקחת את זה בחשבון.. חייב להמשיך להעמיד פנים.. כמה שאני שונא להגיד את זה ועוד במיוחד במצבה..
"א.. א.. אני… האמת שאני לא יכול מחר.." עניתי לבסוף..
"אה.." השיבה באנחה ויכולתי דרך הפלאפון לראות את הדימעה עומדת לה על קצה העין..
"אז.. לא משנה.." אמרה וניתקה..
שיט רק שלא איבדתי אותה..