בעצם אין לי כלום- פרק 21

want to fly 09/12/2013 1452 צפיות 4 תגובות

מנקודת המבט של שלו:
זה היה יותר מסתם לילה, זה היה יותר מסקס ראשון, זה היה יותר מחיבור מטורף בין שני אנשים, זה היה אחד הדברים היותר מוזרים אבל מדהימים שעברתי בחיים שלי. הכל הרגיש מאוד טבעי, דאגתי לא להילחץ יותר מידי. כשחלק כזה ירד או כשחלק אחר, שמרתי על קור רוח. לא יכולתי להיראות פגיעה לידו. היו כמה פעמים שהוא שאל אם אני בסדר, כנראה ששידרתי סוג של מצוקה. אמרתי לו שהכל טוב והכל המשיך, הכל קרה, פשוט קרה, בלי לחשוב יותר מידי. אין הרבה מילים שיכולות לתאר את הלילה הזה.
כשהתעוררתי בבוקר מחובקת בחיבוק של אביב לא האמנתי על עצמי. הרגשתי מוזר. הרגשתי בדיוק אותה שלו של אתמול אבל התחושה בלב ובנפש הייתה שונה. עוד שלב אחד עבר, עוד משהו אחד הסתיים, עוד איזה סוג של דבר שחיכיתי לו הרבה זמן כבר קרה. קמתי לאט מהחיבוק שלו וכשהתנתקתי מגופו הוא זז קצת והתפרש יותר על המקום במיטה, מזל שזו הייתה מיטה די גדולה ונוחה. מצאתי את החזייה ואת התחתונים בקלות והלכתי למקלחת. שטפתי את עצמי מכל הערב הזה, פתאום הרגשתי קצת מטונפת. היו לי תחושות ממש מוזרות אחרי זה. כן, הרגשתי טוב והרגשתי שמחה, אבל המחשבות המעצבנות גברו על הטובות יותר. הדבר היחיד שלא חשבתי עליו זה אם עשיתי טעות כי ידעתי שלא.
אחרי המקלחת יצאתי לבושה בבגדים קלים ויצאתי למרפסת. השקפתי על השמש היפה שחיממה אותי קצת. עטפתי את עצמי בקרדיגן שלקחתי איתי והתיישבתי על אחד הכיסאות הנוחים. פשוט ישבתי שם וחשבתי, על הכל מהכל, על אביב בפרט, על האושר המוזר שביום שאחרי.
"היי" שמעתי לחישה מאחוריי. הסתובבתי וחייכתי לאביב שהיה יפה יותר מכל דבר אחר בבוקר הזה.
"בוקר טוב" אמרתי לו והוא התקרב אליי ונתן לי נשיקה קטנה על השפתיים כאילו אנחנו ככה כבר שנים.
"איך ישנת?" הוא שאל אותי והתיישב בכיסא שמולי.
"בסדר, איך אתה?".
"מאושר.." הוא אמר לי בחיוך ממיס.
"גם אני" אמרתי לו.
"הכל בסדר?" הוא שאל קצת מודאג.
"בוא שנייה" אמרתי לו, קמתי מהכיסא ולקחתי אותו פנימה. התיישבנו בקצה של המיטה.
"שלו הכל טוב?" הוא שאל.
"אני צריכה לספר לך משהו.." אמרתי לו. הוא חייב לדעת. אני רק מקווה שזה לא ילחיץ אותו.
"דברי, אני מקשיב".
"אתמול היה הראשון שלי.. עד אתמול עוד הייתי בתולה" אמרתי לו בלי גמגום רק בקצת.. חשש. הרמתי את ראשי אליו וראיתי אותו קצת מופתע אבל אחרי זה הוא חייך אליי חיוך קטן, או יותר נכון חייך לעצמו את החיוך הזה.
"זה אומר שאני הראשון שלך? איזה כבוד" הוא חייך אליי.
"זה באמת לא.. לא משנה כלום?" שאלתי חוששת.
"נראה לך? שלו אני באמת אוהב אותך.." הוא אמר לי. הרמתי במהירות את ראשי אליו. בטון שזה היה נשמע מגרונו זה היה הדבר הכי אמיתי שאמרו לי לאחרונה. ועוד אחרי הערב.. רציתי לשמוע את המילים האלה אבל בכלל לא הייתי בטוחה שהן יבואו. התקרבתי אליו ונישקתי אותו, נשיקה אמיתית, חלומית, נשיקה טובה ובטוחה.
"איך ממשיכים עכשיו מכאן לעוד שבוע? אתה חושב שהכל יהיה רגיל?" שאלתי.
"בואי פשוט ננסה לנצל את הכל בדרך הטובה ביותר. מה את אומרת?" הוא שאל ונישק את ידי. הוא הסתכל עליי עם עיניו היפות.
"מבטיחה לנסות לבדוק איך נוכל להיפגש גם במציאות.." נאנחתי.
"היי" הוא אמר לי, "אל תהיי עצובה, הכל בסדר. את לא סטוץ בשבילי את הרבה יותר.. אני לא מתייחס אלייך כסתם.. לא הייתי עושה את זה עם סתם אחת".
"אתה חשוב לי.. אני רוצה שתדע את זה".
"גם את לי" הוא אמר בלחישה והתקרב אליי לעוד נשיקה סוחפת. כמה שניות אחרי זה נשמעה דפיקה בדלת. התנתקתי מאביב. "כן" אמרתי ונכנסה אחת הבנות. טוב, מעניין מה היא רוצה.
"קוראים לכולם לפגישה חשובה, בנים ובנות" היא אמרה בחיוך.
"מיד נבוא" אמרתי לה והיא יצאה מהחדר וסגרה את הדלת. התארגנו מהר שנינו, הוא לבש את הבגדים שהוא לבש אתמול, זה יהיה מוזר אם הוא יחזור לחדרים ללבוש עכשיו בגדים שונים, יתחילו לשאול שאלות. לא שההיא לא תשאל שאלות כי אביב היה בלי חולצה, אבל ניחא, נסתדר. הגענו לאולם שכולם רצו שנגיע אליו, שם ישבו כבר כולם. כולל המעצבנת, כולל תמר חברה שלי, כולל כולם. מולנו עמדה עדנה עם מבט כועס. מה היא רוצה המעצבנת?
"שלום לכולם" היא אמרה בקול המעצבן שלה. טוב שלו זה לא הזמן לכעוס. "כינסתי את כולכם פה כדי להעלות סוגיה שמטרידה אותי. בימים האחרונים צצו שמועות שמערכות יחסים מתחילות בין הבנים לבנות" היא אמרה. שיט רגע מה?
"שמועות?" שמעתי מאחת הבנות, "כאילו מישהו הדליפה?".
"יש לך משהו להגיד על זה?" היא פנתה אליה בחזרה.
"כן, שאתם שמתם אותנו עם בנים חתיכים ממש וזה לא אשמתו שחברויות נרקמות פה" היא אמרה. יש לה אומץ זאתי, אני אוהבת את זה, ועוד לצאת נגד אחת כמו עדנה. "את לא יכולה להגיד לנו שזה לא בסדר כי אנחנו לא ממש שולטים ברגשות. זה לא אשמתנו שהם צוו להיות צמודים וקרובים אלינו, וזה לא אשמתנו שהם לא סתם בנים שעוברים ברחוב. בטח אתם בחרתם אותם גם בגלל המראה שלהם".
"גברת צעירה הבחירות שלנו הן ממש לא העסק שלך".
"אבל עם מי שכבנו ועם מי לא זה כן העסק שלך?!" היא הרימה את הקול. הוו, היא הולכת לקבל על זה בראש.
"סליחה אני מבקשת ממך להנמיך את ה..".
"את הקול שלי? חצופה מי את חושבת שאת?!" היא החזירה, אני אפילו את השם שלה לא יודעת, "זה לא בסדר שאת קוראת לנו עכשיו על הדברים האלה! זה קרה ובטח שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. זה ממש לא אשמתנו שזה מה שקרה וכרגע את גם לא במצב לאסור את זה".
"ולמה לא?" פנתה אליה עדנה כועסת.
"כי אז אנשים יעשו את זה או יהיו ביחד בסודיות, כי את לא יכולה למנוע כאן אהבה. אנחנו במילא עושים מעל ומעבר בשביל החברה הזו ופה באנו ליהנות לא שישימו לנו גבולות".
"כולן חושבות ככה?" היא אמרה ופנתה אל השאר, "מי שחושבת ככה שתרים את ידה" היא אמרה. הידיים הורמו במהירות למעלה. גם אני את שלי הרמתי.
"ובנים?" היא שאלה. מישהו אשכרה הצליח לשתק את עדנה עצמון? גם אצל הבנים כל הידיים הורמו. מדהים.
"אוקיי, בסדר גמור, תמשיכו ליהנות" היא אמרה בקול קר ומגעיל. אחרי שהיא יצאה מהחדר התחילו הדיבורים הצעקות וההתרגזויות. ראיתי מהר מי עם מי, ראיתי איזה בת כבר ביחד עם מישהו וראיתי מי בערך. כמעט ולא היו שם אנשים שלא היה להם קשר קרוב יותר מסתם זוג ידידים. פניתי אל האחת שדיברה, היא אמרה לי ששמה אסנת, אוקיי, זה כבר משהו לפחות את השם שלה אני יודעת. אמרתי לה סחתיין על האומץ ועל מה שהיא עשתה והיא אמרה שזה שטויות בשבילה. חייכתי וחזרתי יד ביד עם אביב אל החדר.


תגובות (4)

לרגע פחדתי >..<
תמשיכי זה מהמם!! ♥

09/12/2013 11:27

מושלםםם תמשיכייי

09/12/2013 11:27

מושלםםם

09/12/2013 11:42

אני רואה את זה עכשיו רק מסתבך >.<
תמשיכיייי מהררררר

09/12/2013 13:34
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך