stole my heart 22 פרק ארוךxx

~נ.מ הארי~
הייתי חייב להשלים עם סקיילר אז החלטתי ללכת לנוי ה BFF שלה ולנסות לשכנע אותה לדבר איתה ידעתי איפה היא גרה, החלטתי ללכת דרך היער כדי שלא ירדפו פפראצי אחריי, בדרך פגשתי אותה"היי נוי אני יכול לדבר אית?" שאלתי "כן אבל לא כאן נבוא עליי" השיבה לי, התקדמנו לביתה שהיה לא רחוק מהיער, "בית נחמד יש לך" חייכתי בנסיון להקל על האווירה "אם זה מה שיש לך להגיד אתה מוזמן לצאת" אמרה בקרירות מה שבהחלט לא הקל על האויירה," לא לא באתי לדבר על סקיילר,אני יודע שפגעתי בה אבל בבקשה תנסי לשכנע אותה לסלוח לי, אני לא יכול בלעדיה היא כמו אוויר בשבילי אני אוהבת אותה כל כ–" אמרתי חסר אונים אך מיד נקטעתי ע"י נוי "כן כן הבנתי תראה מה נעשה, אני יתקשר עליה ונשים אותה על רמקולאני ינסה לשכנע אותה, ואתה תשמע את התשובה שלה שלא תחשוב שאני משקרת ואם היא תסלח לך תחזור עליה ואם לא תעזוב אותה לתמיד" אני הנהנתי בהסכמה מחכה בציפייה לשמוע את קולה המתוק, היא חייגה את המספר פעם אחת והיא לא ענתה לאחר ניסתה שוב אבל היא לא ענתה בפלא, אז היא התקשרה פעמיים גם לביתה-אין קול ואין עונה, אז נוי כבר התחילה לדאוג וכך גם אני לפתע היא האמרה שהיא נוסעת לראות מה איתה, הצטרפתי כי בכל זאת אין לה רשיון אבל זה לא מה שמנע אותה מלנסוע לסקיי, החנתי במהירות לחיד ביתה ונכנסנו בלי לדפוק, "סקיילר?" קראה נוי לחלל האויר "סקיילר?" ושוב אין עונה, מילמלתי כל מיני דברים ואז נוי השתיקה אותי בנסיון לשמוע משהו, שמענו יבבות בכי חלושות עלינו במדרגות ונכנסנו לחדרה, היבבות החלושות התחזקו במקצת, נצבט לי הלב לראות את סקיילר על הריצפה ופינצטה מלאת דם?! פאק היא חתכה ורידים אבל מה לעזעזל קרה שהיא נשברה ככה וגרמה לעצמה לעשות זאת?! לפתע סקיילר החלה להשתעל בחוזק מניפה בידיה כדי להביא לעצמה אויר נואש "פאק היא אסמטית" מילמלה, נוי עזרה לה לצאת החוצה כדי שיהיה לה אויר ואני חיפשתי את המשאף שלה, לפתע הבחנתי במשהו ורוד בהיר-המשאף שלה! לקחתי אותי בפראיות וירדתי למטה לכיוון כניסת הבית עזרתי לה לשאוף אוויר מהמשאף והשיעול שלה החל להרגע בעוד טיפות הדם נוטפות מפרק כף ידה על השלג הלבן והצחור כצבע אור גופה, "למה עשית את זה נוי" צעקה עליה נוי, אבל היא שתקה, אני? כבר לא יכולתי עם השתיקה שלה "תעני לי סקיילר תעני לי אני לא יכול יותר עם השתיקה שלך" הצטרפתי לנוי, היא הביטה בנו וצעקה בלחישה "על תצעקו עלי" כי איבדה את הקול שלה הגוף שלה מתרגל לדברים מהר אם היא לא אוכלת שותה מדברת נושמת הגוף שלה מסתגל לתנאים ומתרגל לפעול כך, מיד אחרי שצעקה בלחישה דמעות החלו להחליק על תו פניה העדינות והיא פשוט קרסה על הריצפה והחלה לבכות שוב, "לא אל תבכי לא התכוונתי לפגוע בך פשוט לא רציתי שתפגעי בגוף שלך" אמרתי לחוץ ושוב הצביטה הכואבת הזאת שהיא בוכה, הושבתי אות על הספה שבסלון ביתה וכשהיא נרגעה היא סיפרה לנו שסבתא שלה מתה מהתקף לב ואז הבנתי מה כל ההתפרצות של סקיילר סבתא שלה הייתה האדם הכי קרוב עליה אין לה משפחה אחרת "מה השעה?" שאלה בלחץ "חמישה לשלוש" השבתי "פאק אני חייבת לאסוף את לורן" אמרה בלחץ היא רצה לשירותי וחזרה אחרי דקה כמו חדשה, חייכנו חיוך מנחם והיא ניסתה להשבי חיוך אך לא הצליחה, "טוב ביי" אמרה ובאה לסגור את הדלת אחריה אך אחזתי בידיה הצרות מונע ממנה ללכת "את לא בולכת לשום מקום אני מסיע אותך את לא יכולה לנהוג ככה" היא לא התווכחה ופשוט נאנחה וניכנסה לאוטו……..
#אינלי כוח להעתיק מהפרק הקודם אז אני ימשיך אחרי שהם חזרו עם לורן והן בכו ונרדמו#
שקט שרר בבית השעה היתה שש בערב החלטתי להזמין את הבנים והבנות שיהיו פה לתמוך בבנות לאחר חצי שעה הם הגיעו בפנים עצובות ישבנו בסלון תשושים מהיום הזה כי הבנים ואני היינו גם בראיון בבוקר עד הצהריים והם שאלו שאלת מעצבנות, "הארי בוא רגע אני צריכה שץעביר את סקיילר למיטה שלב ללורן יש מיטת יחיד שמישהי מהן לא תיפול" נוי אמרה ואני הינהנתי ושנינו עלינו למעלה לחדרי השינה שנינו נכנסנו לחדר הכחלחל ורוד של לורן, שניהן ישנו כל אחת פונה לצד שונה אפילו כשהן ישנות יש להן פרצוף עצוב, סקיילר ישנה בתנוחה שעוד שניה היא נופלת מיד רצתי והרמתי אותה והיא הייתה כל כך קלה שלא הרגשתי שמהו על ידיי זה היה כבר בגדר מלחיץ אבל הנחתי לזה כרגע איך שהרמתי אותה היא התעוררה "על מי אנישוכבת?" שאלה תוך כדי שעיינהעצומות " ששש תישני" "אני לא רוצה" לחשה פותחת את עינה הירוקות הורדתי אותי ןהיא הלכה לחדרה באתי אחריה
היא הסתכלה על עצמה וצימצמה עייניה "למה לא אמרת לי שאני נראית נורא?" שאלה "כי בשבילי תמיד תהיי יפיפיה" אמרתי מחייך במקצת "נו באמת הארי אל תנסה להשלים איתי פגעת בי עכשיו תישא בתוצאות" אמרה מוציאה חזיה שחורה תחתונים ובגדים נוספים מה שהדליק אותי יותר (הארי ראש כחול שלנו^^) "סיימת לסרוק לי את החזייה והתחתונים?!" אמרה צינית ואני האדמתי "אני נכנסת להיתקלח ואל תישאר בחדר" אמרה לוקחת את הבגדים איתה, אבל אני אני נשארתי בחדר, אחרי שניכנסה למקלחת בחדרה התיישבתי על מיטתה וראיתי שליד מיטתה על הארונית הייתה תמונה שלה של אמא שלה ושל סבתא שלה היא חייכה בתמונה-חיוך אמיתי ועיינה זהרו בגוון תכלת בהיר כמו השמיים ביום קיץ נעים היא הייתה מאושרת לפתע שמעתי את סקיילר שרה במקלחת היא לה קול שמלאך אני באמת לא מבין למה היא לא עושה כלום עם זה חבל שהיא לא יודעת שהיא די מוערצת ומפורסמתפאפרצי צילמו את ההצגה שהיא הופיעה בה כי זו היתה אחת ההפקות הגדולות של ארה"ב יש לה מעריצים אבל זה ממש לא הזמן להשכיר לה שהיא צריכה לקדם את עצמה יותר, היא שרה let her go-passenger חייכתי כמו טיפש למשמע קולה לפתע היא יצאה ומחקתי את החיוך "לא אמרתי לך לא להשאר פה?" היא נאנחה וסירקה את שיערה החלק והארוך בחנתי את גופה היא לבשה גופיית בטן והיהלום שבעגיל שלה נצץ על גבי האור היא לבשה גם מכנס טרנינג ורוד של אדידס וגרביים מחממות גיחחתי לעצמיאפילו בפיג'מה היא ניראת סקסית-,-, "רדי לאכול לא אכלת כל היום" ציוויתי עליה "אני לא רעבה חוץ מזה שתיתי מילשייק בסטארבקס" אמרה להגנתה "א. מלשייק זה לא אוכל ןבמקומך הייתי טורף פיל עכשיו, וב. שתית את זה בבוקר" אמרתי והיא פשוט גילגלה עיינם אוחחח זה פשוט חמוד שהיא עןשה אץ זה למה היא עושה לי את זה "תפסיק להתנהג איך שאמא שלי הייתה מתנהגת ונרד להכין ללורן אוכל…..
#נ.מ סקיילר#
ירדתי למטה עם הארי וראיתי את נוי וכל החברה הלכתי לחבק את לואי ואז את זאין ליאם ונייל ןאז את הבנות לואי ישר בא לחבק אותי ולשאול עם הכל בסדר, לואי הוא כמו האבא שמעולם לא היה לי הוא תמיד הצחיק אותי כשצריך ועודד אותי כרבתי עם הארי לפעמים… "נוי בואי לעזור לי להכין לאכול" היא באה במהירות הבזק, כי זהנממש לא אופייני לי לאכול כשאני מדוכאת אבל היא לא ידע שזה ללורן "מי רוצה מה?" שאלתי ובסוף הסכמנו על פסטה ברוטב לבן, אני לא יודעת לבשל אז לקחתח איתי את השפית הפרטית שלי הדר היחיד שאני יודעת להכין זה חביתה וגם את זה נוי לימדה אותי כל הזמן הזה סבתא הייתה משאירה אוכל על הגז והיינו אוכלות אותו "לא ציפיתי שתאכלי אבל זה התקדמות כל הכבוד" אצרה נוי בחיוך וגאווה "סורי לנפץ לך אץ האשליה אבל זה לך לבנים והבנות וללורן אני רוצה להקיא כשאומרים לי לאכול" אמרתי בעצב היא נאנחה ונכנסנו למטבח, לפתע שמעתי צעקות "חכי רגע אני הולכת לבדוק מזה הצעקות האלה" אמרי והיא הנהנה פתחתי את החלון וראיתי מלא מעריצים עם שלטים לא בדיוק ראיתי מה כתוב סגרתי את החלון וניגשתי לבנים "יש לכם מלא מעריצות בחוץ" והם ניגשו לבחוץ כדי לחתום להן שיעזבו, הלכתי למטבח וישבתי על שולחן השייש שלנו פתאום הרגשתי זרועותגדולות אוחזות בי ושניה לאחר הייתי באוויר, לואי הרים אותי לבחוץ והצעקות גברו התקרבתי למעריצים וראיתי שעל השלטים כתוב השם שלי חייכתי זה דבר שבאמת גרם לי לחייך במצב קשה אנשים מעריצים אותי! לא האמנתי למראה עייני והבנים עמדו מאוחרי וצחקו "היי סקיילר איפשר חתימה?" ילדה ג'ינג'ת ילדה בלונדינית וילדה עם צבע אור שחום מדהים באו עליי חייכתי עילהן ועשיתי להן חתימה על תמונה שלי? וחיבקתי אותן אחרי כמה תמונות וחתימות לילדות שונות נוי קראה לנו שהאוכל מוכן ונכנסנו "אומיגאד איזה הרגשה מדהימה" אמרתי פעורת פה והבנים הנהנו התיישבנו בשולחן וזאין העמיס לי בצלחת כל הארוחה הזאת שיחקתי עם האוכל וחשבתי מה סבתא הייתה אומרת על זה וכמה שהיא היתה שמחה בשבילי חבל שהיא לא פה… "סקיילר תאכלי" לואי פקד עליי "אבל אני לא רעבה" השבתי "תאכלי אחרת יהיה לך עסק עם סופרמן, קווין וגזרים כועסים" אמר ועשה תנועה של סופרמן כאילו הוא עף "אב..,אבל… לואי אני לא רעבה" אמרתי ועשיתי פאפי פייס ועייני הירוקות נפתחו לפניו "לא לא אני לא עומד בפרצוף הזה אוחחח טוב אל תאכלי ביינתים" אמר והדגיש את הבנתיים ואני רק גילגלתי עיינים, לקחתי צלחת ושמתי בה מהפסטה והמהסלט ועלית למעלה לחדר של לורן והערתי אותה "לורן חיימשלי תאכלי" אמרתי והיא הנידה בראשה לשלילה "לורן זאת לא בקשה בשבילי תאכלי זה רק בשבילך" אמרתי והיא נאנחה והתחילה לאכול ביסים מהפסטה הדלקתי לה טלוויזה והיא צפתה בה בזמן שאכלה, ירדתי למטה וכולם ראו טלוויזה "כבר מאוחר אינלי בעיה שתישארו מיצידי עד אחת בלילה אבל אתם מאוד תשושים תלכו הביתה ותשנו" לא אין מצב אנחנו יושנים פה"תהל ושירה אמרו יחד" ואני הנהנתי והוצאתי להם הרבה פוכים חמים לשינה וכריות ראינו איש משפחה והנחתי ראשי על כתפו של לואי והרגשתי לאט לאט איך אני נסחפת לשינה בעוד אני שומעת את כולם צוחקים לטלויזה