the one sitting next to you
זה היה הפרק מנקודת המבט של איימי (דמות חמדמדה במיוחד אם יורשה לי לציין)
אני אוהבת את הקטע של לתת שמות לפרקים... אוקי ועכשיו מנקודת המבט כללית שוב כי אני צריכה לומר לאיזה בית ילך כל אחד...אבל אחרי זה חוזרים לנקודות מבט.
אני חסרת השראה, פשוט חסרת השראה. זה הסיפור היחיד שאני אפילו חושבת על אולי להמשיך כי אין לי שמץ לאן הכל הולך, אל תתאכזבו ממני :(
אני פשוט חסרת השראה אבל אני מבטיחה בכל זאת להמשיך!
חסרת.השראה.
מקווה שאהבתם את הפרק :)

תחת כישוף-8-ציפיות לא מתממשות.

the one sitting next to you 08/12/2013 707 צפיות 10 תגובות
זה היה הפרק מנקודת המבט של איימי (דמות חמדמדה במיוחד אם יורשה לי לציין)
אני אוהבת את הקטע של לתת שמות לפרקים... אוקי ועכשיו מנקודת המבט כללית שוב כי אני צריכה לומר לאיזה בית ילך כל אחד...אבל אחרי זה חוזרים לנקודות מבט.
אני חסרת השראה, פשוט חסרת השראה. זה הסיפור היחיד שאני אפילו חושבת על אולי להמשיך כי אין לי שמץ לאן הכל הולך, אל תתאכזבו ממני :(
אני פשוט חסרת השראה אבל אני מבטיחה בכל זאת להמשיך!
חסרת.השראה.
מקווה שאהבתם את הפרק :)

הלחץ מהמשפחה לעולם לא נגמר, כל הזמן מדברים על קרולטין ואני יודעת שאני לא מתאימה לשם. אני גם לא מתאימה לפיילין, אני בהחלט לא מספיק סמכותית ורואלטין ואני מוצאת את עצמי מסתכלת במראה ורואה סטודנטים דראיים מן המניין. אבל אני חושדת שהורי יהרגו אותי רק בעצם המחשבה שאני רואה את עצמי בצורה שכזו.
שוטטתי במסדרונות הצרים של האוניברסיטה שנראה כי בכל צעד שלי הפכו לרחבים יותר ויותר. מכל מקום הציצו ציורי קיר שבראשי נראו כעוד אנשים שסוקרים אותי, חושדים שאני עומדת לבצע איזה פשע. עיני הציורים היו כנעוצות בגבי בכל צעד בזמן שניסיתי להירגע, לא לשים לב שמחר יאמרו לי לאן אני הולכת, או במילים אחרו יחרצו את גורלי וכנראה יאירו את חמת הורי.
ראיתי את פני כל התלמידים שעברתי על פניהם, אפילו לא שמתי לב לפניהם. רציתי למצוא לעמי שקט. מקום שבוא אני אשב לי ולא אראה או אשמע אף אחד לא בשביל להימנע ממבטים מחשידים אלא בכדי לחשוב מעט מה באמת קורה מחר, לנקות את הראש ולראות באמת את פני העניין.
ואם אני אגיע לדראיים? אני אתמודד עם חמת הורי אבל אצטרך להתמודד. כשחושבים על זה, זה הבית שאני באמת רוצה להגיע אליו גם אם הורי לא מסכימים איתי. אני לא כמוהם, אני לא חכמה בצורה מפחידה אני סתם חמדנית קטנה שמתרגזת בקלות.
לפתע מולי עבר מישהו שעורר את סקרנותי, שיערו היה אדמדם ונמשך עד כתפיו, עיניו שחורות, גופו ממוצע ומשקפיים על אפו. הוא לא נראה כמו תלמיד טיפוסי, הוא נראה מעט כמו תלמיד דראיים אבל אי אפשר היה להיות בטוחים בגלל עיניו העצובות שהתחבאו מתחת לעלטה של משקפיו. רציתי להציג את עצמי אבל לא ידעתי עם זה רעיון טוב במיוחד…
לא נראה לי שהוא רוצה להתחבר עכשיו, ואני לא יודעת מה עובר עליו אז החלטתי לוותר למרות שחשבתי לעצמי שזה כנראה ירדוף אותי. מי יודע מה מתחבא מתחת למשקפיים והעיניים העצובות הללו.
המשכתי להתהלך ברחבי המקום, לא היה אכפת לי מי אני רואה ומי רואה אותי. הרגשתי מין חופש כזה שלמרות שההורים שלי יכעסו מאד אחרי מחר, לי זה כבר לא משנה.
"אבל זה צריך לעניין אותך מה הוריו חושבים נערה צעירה" שמעתי לפתע אבל כשהסתובבתי כל מה שראיתי היה ציור קיר של אדם בעל זקן ארוך שלבש גלימה כחולה וארוכה וכובע מחודד בצבע שחור, פניו היו מלאות קמטים אבל במובן מסוים טובות לב ועיניו היו אפורות, זקנות וחכמות.
"מי אמר את זה" אמרתי והסתובבתי סביב עצמי באיטיות סוקרת בעיני מי יכל להיות שם ברגע זה, אבל עדיין הדבר היחיד שראיתי היה שוב אותו ציור שעיניו כמו עקבו אחרי כל תנועה שלי, אבל זה בלתי אפשרי אפילו בעולם הקוסמים.
"הוי זה די ברור. את לא רואה פה אף אחד חוץ ממני!" אמר לפתע האדם מן הציור, נבהלתי מאד. מעולם לא ראיתי ציור מדבר והאיש הזה לא נראה כמו הציור המדבר הראשון שרציתי לפגוש. "אני הוא ניוט מלורי, רוח בית הדראיים. ואני אומר לך ברגע זה שאת צריכה לחשוב על דעת ההורים שלך גם אם את לא מסכימה" המשיך הציור לדבר. לא הבנתי איך זה אפשרי אבל מתוך נימוס החלטתי לענות.
"ואיך אתה בדיוק קורא את מחשבותיי אדון מלורי?" שאלתי מרימה מעט את גבתי כי הבנתי שלא אמרתי דבר בקול על הורי והוא בכל זאת כאילו שמע אותי מדברת עליהם.
"טוב אני לא יכול לספר לך ברגע זה אבל מחר אני אספר לך, אני מבטיח!" הכריז הציור סגר את פיו ונבלע על תוך הקיר, משאיר אותי לתהות איך בדיוק הבין את מחשבותיי ממה שנראה כמו מבט אחד.


תגובות (10)

אני אהבתי מאוד :)
המשך!

08/12/2013 10:39

~כיף לחסרי ההשראה~
זה ממש יפה ומעניין, אני אוהבת את הכתיבה שלך, תמשיכי ^^

08/12/2013 10:44

זה בסדר, כולנו לפעמים (הרבה) חסרי השראה ^^
ואהבתי את הפרק, איימי באמת חמודה!
תמשיכי אמ… אני צריכה לחשוב לכינוי בשבילך XD

08/12/2013 10:46

חוסר השראה זה מטומטם.
המשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

08/12/2013 10:47

תודה אני אמשיך מחר :)

08/12/2013 10:48

תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי!!!!
ולסיכום:
תמשיכי!!!

08/12/2013 11:32

יאאא איימי! ^‿^
בטח שהיא חמדמדה, אני המצאתי אותה XD
תמשיכי! הצורת חשיבה שלה היא בדיוק כמו שאני דמיינתי

08/12/2013 11:48

אני שמחה שהצלחתי לכתוב את צורת החשיבה שלה נכון…דאגתי שלא יצא לי הכי טוב

08/12/2013 11:53

אוקיי כמה דברים:
א. איזה אדירה את שאת אומרת (או כותבת.. אותו דבר) חמדמדה! אחת המילים האהובות עליי ;) חחחח סתם שמתי לב לזה וזה הצחיק אותי כי תמיד צוחקים עלי כשאני משתמשת במילה הזאת… ><
ב. הסיפור מקסים! אהבתי את כל הדילמות שלה לגבי הכעס של ההורים שלה- היא לא רוצה לחשוב על זה אבל זה למעשה הדבר העיקרי שהיא עושה, מאוד אנושי. נהניתי מהתיאורים ובכללי אהבתי את סגנון הכתיבה שלך, אז אני מקווה שתתגברי על חוסר ההשראה שלך ותמשיכי לכתוב במהירות! :)

08/12/2013 12:18

תודה רבה :)

08/12/2013 12:22
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך