כשהלכת- סיפור אהבה עצוב – פרק 10

הנשיקה הייתה לא רגילה.. הרגשתי ש.. שדן באמת אוהב אותי.. אהבה אמיתית..! לא סתם סטוץ! אם הייתי סתם עוד סטוץ בשבילו הוא לא היה חוזר.. אבל עדיין.. פחדתי..
התנתקתי ממנו בעדינות .. הוא לא הבין..
"מה? " שאל..
"דן א.. אני.. לא מאמינה לך.."
הוא השפיל את מבטו..
"למה.." לחש לפתע בחנק..
"אתה לא מהבחורים האלה .. ששומרים על בחורות.. אתה לא גבר של בחורה אחת.. לך.. תהנה.. תחייה את החיים… אתה לא צריך להיתקע פה בגללי.. בגלל בחורה חולת סרטן שלאף אחד לא אכפת ממנה.. א.." אמרתי אך הוא קטע אותי..
"פאק סתמי כבר!! תסתמי!! אני לא יכול לשמוע יותר שאת ככה מזלזלת בעצמך!!" צעק, " אף אחד לא אוהב אותך??" המשיך בשאלה..
"כן דן!! אתה לא היית איתי תמיד!! עברתי השפלות, הצקות, אבא שלי מת אמא שלי נזכרה שיש לה בת.. אז כן דן!! אני יכולה לחשוב שאף אחד לא אוהב אותי!!" צרחתי והרגשתי שאני עומדת לקרוס..
"אני.. " לחש
"מה אתה..?"
"אני כן אוהב אותך .. ולי כן אכפת ממך.." לחש וליטף את פניי..
הרגשתי צמרמורת .. משהו אמיתי היה שם זה בטוח..
"עדיף לך ללכת.. אני טיפוס מתוסבך.." אמרתי
"אני לא הולך!" השיב דן בהחלטיות..
"אז תישאר לא אכפת לי , לילה טוב.." אמרתי והסתובבתי לכוון הנגדי שלו.. עצמתי את עיני ונרדמתי..
-נקודת המבט של דן-
היא נרדמה.. המלאך הקטן שלי.. ולחשוב שעד לפני יומיים , הייתי יושב עם קבוצת הילדים שהכו אותה.. ילדה כל כך שברירית ורזה.. איך אפשר לפגוע בדבר כזה מושלם??
הרמתי קצת את השמיכה שלה , טיפסתי על המיטה בעדינות כדי לא להפריע לה.. נשכבתי מאחורי גבה וחיבקתי את מותניה בחוזקה.. אהבה כזאת עוד לא הרגשתי..
היה שווה לחטוף בשבילה מכות ולהיגרר בבוץ.. בגשם.. היה בהחלט שווה.. רק בשביל להתכבל איתה פה.. עם הנסיכה שלי..
אז נכון.. הייתי קצת סטוציונר.. אוקיי.. הייתי קצת הרבה סטוציונר.. אבל משהו בה.. משהו בה שינה אותי
הפעם, אני לא הולך לאבד אותה!