אוריאו פרק 16 עונה 2- ההרפתקאה מתחילה רק שאני לבדי

"למה הפתק מתכוון שהוא אומר אנחנו?" שאלתי את עצמי.
חיפשתי תשובה ולא מצאתי.
כבר היה מאוחר, הלכתי לישון.
כשהתעוררתי התחלתי את היום כאילו שכל החוויה לא קרתה לי.
הייתי בטוח שהכל רק חלום…
אחרי שציחצחתי שיניים והתלבשתי עם החולצה הירוקה והג'ינס שאני הכי אוהב מצאתי את האריזה הענקית בחצר.
אז הבנתי שזה לא היה חלום ולא סתם דמיינתי.
רצתי הביתה בבהלה עצומה.
לפתע נשמעה דפיקה בדלת אך לא דפיקה רגילה…
"נוק נוק נוק" שמעתי.
"דן, אתה יכול לפתוח את הדלת בבקשה?" ביקשה אמא.
"בסדר אמא" עניתי לה.
לקחתי סכין ליתר ביטחון, "מי זה?" שאלתי.
"אלה אנחנו" אמר קול לא מזוהה אך מוכר.
פתחתי את הדלת שלפתי את הסכין ואכן כן, כמו שציפיתי ובטח כמו שאתם ציפיתם, זה היה עוד מישהו מחבורת גלגל השיניים.
מזלי שבידו היה רק נבוט וביידי סכין.
הוא נתן לי מכה בראשי אשר מאוד כאבה אך אז חתכתי אותו בלחייו.
רצתי מהר וקשרתי אותו לכיסא כל עוד הוא סובל וזוחל מכאבים על הרצפה.
החבאתי אותו בתוך האריזה.
"מי זה היה?, שמעתי צרחות איומות!" אמר אבי בסקרנות.
"היה זה רק איש מכירות מטורף שממש ניסה לסחוט מאיתנו 5,000 ש"ח עבור ספה חדשה" עניתי לו.
"טוב הגיע הזמן שתלך לבית הספר דן" צעקה לי אמא מרחוק.
הלכתי למטבח, לקחתי איתי את הסכין ולקחתי גם מחבת, למקרה שאצטרך להרדים אותו.
הצלחתי לגרום לעצמי לגחך אך הייתי רציני.
כנראה שעוד הרפתקאה מתחילה רק שהפעם אני לבדי…
חיכיתי שאמי ואבי ילכו, ירדתי אל הסוכן הזה של חבורת גלגלי השיניים ושאלתי "מי אתם ומה אתם רוצים ממני?!"