אוריאו פרק 11- לשבת על רצח
~תחנת המשטרה~
"איפה החברים שלי?!" כעסתי וצעקתי עליו.
מחווץ את גבותיי מכעס וזעם מסתכל לאותו האיש שחקר אותי בעיינים, האיש שריחם עליי, האיש שנתן לי לחיות מחוץ לבית משוגעים.
"החברים שלך, יושבים על רצח…" אמר בתחכום.
נכנסתי לשוק.
לא ידעתי מה לאמר.
"לך אין שום דבר לעשות בעניין" הוא אמר.
לא האמנתי שאני לא אראה יותר את דפנה ואת רון…
זה כל כך עצוב…
בדרכי חזרה הביתה ראיתי מקום שמח מלא באוכל וכל טוב.
חשבתי שיהיה נחמד לאכול בהתחשב בזה שנכנסתי לתרדמת של שבוע…
הדבר הראשון שאכלתי היה שוקולד.
התחלתי להזכיר לעצמי את דפנה.
ואז נלחמתי עם ילד אחר על עוגת ביסקוויטים מה שקצת הזכיר לי את רון.
כנראה שאנחנו לא הכי שונים כמו שחשבתי.
אני מתגעגע אליהם כל כך…
דפנה עם שערה השחור עורה הלבן והצחוק העליז שלה ולרון, שערו הארוך באופן מגוחך להתנהגות הילדותית שלו.
היום אני מבין אותם הרבה יותר ממה שהייתי לומד להבין אותם בבית הספר.
כנראה שאם אתה רוצה ללמוד משהו טוב, אתה צריך לחוות אותו, לא לחשוב אותו.
לפתע ראיתי מפל שוקולד ענקי!
רצתי לכיוונו וכשהגעתי לשם נתכלתי בילדה עם שיער שחור.
קמתי ניסיתי לחטוף לה את המפל שוקולד.
"תחזירי לי את זה זה שלי!" צעקתי לה.
אך כשהיא נפלה ראיתי שזאת הייתה דפנה!
ורון היה איתה!
"איך הגעתם לפה, הרי אתם יושבים בכלא על רצח?!"
תגובות (1)
https://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-5.html