וואן שוט על נייל !
הגעתי לבית הספר ומצאתי את נייל במסדרון עם החברים שלנו .
" בוקר טוב , נייל " אמרתי בחביבות ונישקתי אותו ברכות
" מממ .. היי " הוא היה נראה נבוך
נייל לא יכל ליצור איתי קשר , הוא היה מוסח ממשהו , והוא לא יכל לשבת בשקט.
" נייל , הכל בסדר ? אתה נראה .. " שאלתי והפעמון קטע אותי
" אה .. אני חייב ללכת , אוהב אותך " הוא נישק אותי מהר ורץ מהכיתה
עמדתי שם לרגע , קפואה ומבולבלת .
" מ- מה ? " הסתכלתי על החברים שלי כדי שהם יתנו לי תשובה על מה שקרה הרגע , אבל גם להם היה מבט של : " את יודעת מה קרה ? " .
" אל תשאלו אותי ,אין לי מושג " נאנחתי והלכתי לכיתה , עצבנית מסיבה כלשהי.
בכל פעם שבנים התנהגו אליי בצורה כזאת , זה נגמר בפרידה .
אבל נייל לא תכנן לעשות את זה , או שכן ? אנחנו ביחד במשך שנה , ונשף הסיום ממש מעבר לפינה.
" אולי הוא רוצה להיות לבד בזמן הקולג' ? " הרגשתי בחילה לזמן מה , מבועתת שזה יהיה היום האחרון שאני ייצא עם נייל .
נכנסתי לכיתה ועיניי חיפשו את נייל , אך לא ראיתי אותו .
תמיד ישבנו ביחד , אבל מסיבה כלשהי הוא לא היה כאן .
נשענתי אחורה והוצאתי את האייפון שלי , התחלתי לכתוב בהודעה לנייל : " מה קורה ? " ולפני שהספקתי לשלוח , נייל נכנס לכיתה ונתן למורה פתק.
המורה העיף בו מבט לאחר שקרא את הפתק , המורה חייך , הנהן בראשו וטפח על שכמו של נייל .
נייל התיישב בחלק הקדמי של הכיתה בלי להסתכל עליי, הייתי מבולבלת והייתי מוכנה לרוץ אליו ולצעוק לו " למה הוא מתעלם ממני ?! "
נייל העיף מבט באייפון שלו והביט בי חזרה , בהיתי בו בעצבנות , הוא פשוט הניד בראשו והרים את מבטו למורה .
הלסת שלי נשמטה, והלב שלי הרגיש כאילו הוא נשבר לחתיכות , ניסיתי לעצור את הדמעות .
5 דקות לפני שצלצל הפעמון , המורה קרא בשמו של נייל , " אתה יכול ללכת נייל , אני יראה אותך מחר " המורה אמר לנייל
" תודה , מר ג'ונס " הוא אמר
הוא קם ועבר ליד השולחן שלי בלי לומר מילה , מביט בי בחזרה לרגע לפני שיצא מהכיתה.
לא יכולתי לנשום , אני פשוט לא מבינה , אני לא יודעת מה עשיתי ומה קרה .
אני רק יודעת שאני לא רוצה שזה יהיה הסוף , אהבתי את נייל בכל ליבי ואני רוצה להיות איתו לתמיד .
הפעמון צלצל ורצתי מחוץ לכיתה , פניתי ימינה כדי לחפש את נייל , הוא ישב על כסא באמצע המסדרון , חבורה של תלמידים הצטופפו סביבנו ולא ידעתי מה לעשות , נייל חייך אלי .
" אממ .. מצטער שהייתי מוזר כל היום .. אני .. אה .. רציתי לעשות את זה .. " הוא אמר וחבר שלו נתן לו גיטרה והוא התחיל לנגן ולשיר את השיר שלנו .
בהיתי בו , הפה שלי היה פעור , מסמיקה כמו משוגעת .
אחרי שהוא סיים , כולם הריעו , תלמידים וגם המורים .
" נייל … מה.. מה קורה ? " שאלתי ונייל קם ופתח את הלוקר שלי , חושף זר פרחים קופסת שוקולד ומכתב והושיט לי אותם .
" תפתחי את המכתב " הוא אמר בקול שקט
פתחתי את המכתב והייתה כתובה רק מילה אחת : " נשף " , הבטתי בו וחייכתי.
" אני יודע שזה היה הרבה , אבל זה מגיע לך , אז .. אמ .. אולי תוכלי לבוא איתי לנשף ? " הוא אמר
" חשבתי שאתה הולך להיפרד ממני היום " אמרתי
נייל התקרב אליי וכרך את זרועותיו סביבי .
" אני לא יכול , ולעולם לא הייתי עושה את זה , אני אוהב אותך יותר מדי בשביל להיות בלעדייך " הוא אמר , חייכתי אליו , הבטן שלי התמלאה פרפרים , הוא לקח את שיערי לאחור והצמיד את שפתיו לשלי ברכות .
ידי עטפו את צווארו , ושנינו חייכנו תוך כדי נשיקה .
תמיד הרגשתי ניצוצות כששפתיו נגעו בשלי , אבל עכשיו זה היה שונה .
הרגשתי שאני שלמה עם עצמי , שהוא באמת שלי !
אחרי הנשיקה חייכנו אחד לשנייה , " אז זה כן ? " שמעתי קול מאחוריי
" זאת שאלה טובה " נייל ענה
" תרצי ללכת איתי לנשף ? " הוא שאל שוב
" כן , ותבטיח שלא תפחיד אותי ככה יותר" אמרתי וחייכתי
" עשינו עסקה " צחקנו ונייל נישק אותי .
תגובות (3)
יפה!
אווווווו זה כזה חמוד!!!!! נמסתי!!!
את כותבת ממש יפה ומאוד לא נדוש! ;)
העלילה תמיד מקורית!