"רגש עולה בדמיון נולדת אחת למיליון …." פרק 7:

"בואנה מעיין את שרוטה" הוא מר לי
"אימלה מאיפה אתה יודע את השם שלי " צעקתי וקפצתי על נוגה
"כל כך מהר שככת ממני" הוא שאל
"אני רון" הוא אמר
"אממ … אפשר עוד רמז" שאלתי
"ידבעה רק שנתיים עברו איזה זיכרון קצר ואמרת שאף פעם לא תשכחי אותי" הוא אמר וניגב דמעות מזוייפות.

פלאשבק *~*
-לפני שנתיים במיאמי –
"רוני (כינוי לרון) מחר אני חוזרת לארץ" אמרתי בעצב
"איך אני יסתדר בלעדייך ?" הוא שאל
"באמת שאני לא יודעת" אמרתי בגיחוך
"עברנו כל כך הרבה ביחד" הוא אמר
"כן אני זוכרת שרק הגענו לפה כל כך כעסנו על ההורים שלנו שהם רצו שנעבור לפה לתקופה בגלל העבודה הזאת של האבות שלנו
"אנחנו מכירים מגיל אפס באנו למיאמי ביחד אבל חבל שרק אני יחזור לארץ" אמרתי
"אל תדאגי נמשיך לדבר, אני יתגעגע" הוא אמר וחיבק אותי
"גם אני, אני אף פעם לא ישכח אותך" אמרתי נתתי לו נשיקה בלחי והתקדמתי אל ההורים שלי שחיכו לי כבר באוטו.
-סוף פלאשבק –

"ייואו רוני כמה זמן לא ראיתי אותך !!" אמרתי ורצתי לתת לו חיבוק
"אם לא אכפת לכם אתם מפריעים לסרט !!" צעק עלינו איזה מישהו
"ואתה מפריע לאיחוד מרגש !!" צעקתי לו בחזרה
"לא השתנית בכלל" הוא אמר
"נשארת מטומטמת" הוא מיד הוסיף
"ואתה נשארתה הידיד ההומו שלי"
"אם אני הומו אז את חכמה" הוא אמר
"יופי אז אנחנו מסכימים" אמרתי והוא הוציא לי לשון
ראיתי שהוא היה עם עוד חברים
"מעיין קלטת איזה חתיכים " אמרה לי נוגה
"את יודעת לא כל בן שחתיך את צריכה להגיד לו את זה"
"אממ …. אופס?" היא אמרה והרימה ידיים
"טוב תנו ליראות תסרט שהוא יגמר נשלים פערים" אמר רון והתיישב אני ונוגה התיישבנו לידו

-STOP –
רון גבעתי: בן 17 וחצי שיער שטני לכיוון בלונדיני קוביות ערס לובש כיפה קטנה סרוגה עגיל בגבה באוזן ואליקס, סטוציונר.

ניגמר הסרט והלכנו לשבת בפיצה.
"אז יש לך חבר?" הוא שאל בקול רציני
"לא"
"אוי לא זה מתחיל" מלמלתי לעצמי
"את שותה?"
"לפעמים"
"מעשנת?"
"לא"
"לובשת חשוף?"
"אממ… אולי?" אמרתי במין שאלה
"לא יותר מידי חשוף"
"כן אבא" אמרתי
רון תמיד הגן עליי ודאג מה אני לובשת ואם יצאתי אם מישהו שלא היה מוצא חן בעייניו אז הוא לא נתן לי לצאת .
באמת, פעם אחת הוא לא הרשה לי לצאת אם מישהו ולא הקשבתי לו אז בזמן שהתלבשתי הוא נעל אותי במקלחת לשעתיים !! הוא לא נורמאלי

"ומה איתך יש חברה?" שאלתי למרות שידעתי את התשובה
"מי צריך חברה שתם כאב ראש" הוא אמר
"ומה שמך ?" הוא שאל את נוגה
"נוגה צרפתי" אמרה בגאווה
"בואנה עם כמות האגו שלכם יש מצב תהיו מתאימים" אמרתי
"חמוד אני אומרת לך מראש הרבה רוצים אותי ולא מקבלים אז תתכונן לאכזבות " אמרה נוגה
"אם את מדברת ככה סימן שעוד לא פגשת את רון גבעתי מותק אני יכול לגרום ללסביות לחזור לארון" הוא אמר בגאווה
"אממ אתם רוצים שאני יקום" שאלתי
"אממ אם באלך אין בעיה" אמרה נוגה
"יא חוצפנית רואה קצת חתיכים ונוטשת אותי ?!" אמרתי להה
"אה רואה גם את אומרת שהם חתיכים !" אמרה
"תשמעי מה שנכון נכון" אמרתי והרמתי ידיים ואז קלטתי שרון וחברים שלו מסתכלים עלינו
"טוב היה כיף אבל ישימו לב שאנחנו לא בפנימייה מתישהו" אמרתי
"רגע מה פנימייה ??" שאל רון
"אהה זה מילה אחת אלירן " אמרתי ורון כבר הבין אותי
"טוב בואו אני ילווה אותכם לפנימייה "אמר רון ואמר ביי לחברים שלו
הלכנו לאוטו של רון והתחלנו לנסוע
"יחתיכת בן אלף את מי אתה עוקף ?!?!" צעק רון על מישהו שעקף אותו
"ואללה נשארת אותו ערס שהייתה כמו תמיד" אמרתי לו
"פשוט תודי שאת מתה עליי ונגמור את הסיפור"הוא אמר
"אתם יודעים אני יכולה לנסוע במונית ולהשאיר אתכם לבד"אמרה נוגה
"חחחח אל תדאגי אני ורון כמו אחים אני לא יקח לך אותו"
"חחחחח אמרו לך שאת מצחיקה?"
"תאמת שכן " אמרתי בגאווה

נקודת מבט ערן –
"תגיד ראיתה את נוגה או מעיין ?" שאלתי את נתי
"לא הם הלכו ל'ערב בנות' נוגה אמרה לי "
"אהה אפרופו מעיין יש ביניכם משהו?" שאלתי סתם להתעניינות
"לא איזה אני לא בנוי לחברה"
"דווקא אתם מתאימים " אמרתי לו
"וואלה נתתה חומר למחשבה" הוא ענה לי
"בוא החוצה לעשן" הוא אמר לי ויצאנו ישבנו בספסלים שבכניסה לפנימייה ועישנו בסבבה.

נקודת מבט נתנאל –
ישבתי עם ערן בספסלים בכניסה לפנימייה ועישנו.
ואז ראיתי את מעיין ונוגה יורדות עם איזה ערס אחד מהאוטו,
"חשבתי הלכתם לערב בנות " צעקתי להם תאמת על נוגה לא הייתי מאמין שתשקר לי