הפצצה שנפלה עלי 4

כשהיתעוררנו בבוקר היה מוזר,ובעיקר מביך כל הזמן דניאל שלך אלי מבטים וחיכים ממזריים,כאילו שיזכירו לי מה היה אתמול .
ואני הלכתי אם אנה ודיברנו ,אני אפילו לא זוכרת על מה רק כדי לישכוח שדניאל שולח אלי מבטים מאחור .
כשעצרנו לשתות מים(שלא נישארו הרבה ) הייתי כבר רותחת כל כך שנהיה לי חם .
לקחתי אותו לצד ואמרתי לו"תקשיב ז סתם מעצבן ולא מצחיק ,בסדר הבנתי היתחבקנו בלילה מה אתה רוצה ?"
"אני רק נהנה לדעת ששנינו חושבים שאני לוהט " הוא חייך,כל כך שנאתי את החיוך שלו עכשיו (למרות שאתמול הוא ניראלי מקסים).
"אף פעם לא אמרתי שאתה לוהט"
"אז מה אם לא אמרת? אני הבנתי את זה כבר ממזמן חמודה קלטתי אותך"
"כניראה לא הבנת נכון כי אני לא חמודה " אמרתי בחיוך שניראה מתוק.
"אני יודע מה ראיתי" הוא חיייך.
":אתה בטוח ? באמת היה חושך "
"אני בטוח לגמרי" הוא אמר.
"מה שעושה לך את זה אדוני "הלוהט" "
"אל תחממי אותי ילדונת" הוא אמר ואני צחקתי כל כך חזק שכאבה לי הבטן.
חזרנו ביינתי ללכת אם טום ואנה והיא ניראתה יותר טוב אני חושבת שזה עוזר לה לדבר אם טום .
"אז מה סוף סוף חזרתם ,על מה דיברתם שמה עינייני מדינה ?" הוא שאל בציניות.
"חס וחלילה "אמרתי.
"אלה אמרה שאני לוהט " אמר דניאל בגאווה.
"באמת ?" טום שאל בספק.
"אני רואה שאתה נורא גאה בעצמך" אמרתי
"אני לא גאה בעצמי אני גאה בך שאת רואה מבעד לחתיכיות שלי "
"אני שמחה שאתה גאה בי " אמרתי בציניות.
"אם את שמחה אני שמח " הוא קרץ לי .
"אנה איפה היית אתמול בלילה ? לא ראיתי אותך בשק שינה " שאלתי.
" היה לי סיוטים אז יצאתי החוצה להיתאורר " היא היסתכלה למטה .
"ואת? ראיתי שהיה לך כניאה חלומות טובים " אמר טום .
"לא זה לא היה חלום ,למרות שאני יודע שאני חלומי " אמר דניאל .
"לא לא היה לי קר וכבר קבענו שאתה לוהט לא ? תחליט חלומי או לוהט "
"למה ליבחור ? אני מוכשר מאוד ואני מסוגל להיות שניהם "
"לא אני לא בטוח " אמר טום .
"אני כן " אמר דניאל בטון תמים .
המשכנו ללכת ולדון בשאלה אם עדיף להיות חלומי או לוהט (או לוהטת במצבי)
כשפיתאום שמעתי רישרוש ,ידעתי מה זה והתחלתי לרוץ לרוץ כל כך מהר לכיוון הזה .
"אלה מה קרה? את מוכנה לעצור רגע ? אלה לאן את הולכת ?" זה לא עיניין אותי רצתי ורתי וכשהגעתי לגדה קפצתי ,היו שם מים הרבה מים ,באמצא היער היה נהר ענק וכל כך עמוק התחלתי לישחות שם ולשתות כמו שלא שתיתי בחיים .
כשדניאל אנה וטום ראו את המים הם התחילו ליצעוק ולהישתולל ולישתות טום התחיל למלא את המימיות היינו כל כך צמאים.
יצאתי מהמים כשלא נישאר לי מקום לישתות כלום ודניאל חיבק אותי "איזה אלופה ! איך ידעת שהם יהיו פה?"
"לא יודעת שמעתי את הזרם "אמרתי גאה ו"צנועה ".
והוא חיבק אותי וסיבב אותי באוויר .
בלילה היתברר שהפגם היחיד בתוכנית שלי היה החלק שקפצתי למים ,ביגלל שלא היתייבשתי והיה לי קר . אבל לא אמרתי כלום זה לא הפריע לי הייתי בעננים חנינו ליד הנחל וצחקנו ושרנו מחר אנחנו אמורים להגיע למוצב הבא והיה רוח של סיום, פיתאום דניאל אמר לי "את נורמאלית ? למה לא אמרת שקר לך ? את רועדת בטירוף !" .
"לא שמתי לב" אמרתי ובאמת שזה לא הפריע לי .
"קחי את זה הוא הביא לי את החולצה שלו (שהייתה חמה ) ועוד זוג מיכנסיים מהתיק שלו שלא היו לגמרי ענקיים עלי .
"תיזרקי את הבגדים שלך אחר כן הם קרועים לגמרי " אמר טום אחרי שסיימתי להחליף בגדים באוהל.
"זה הדבר היחיד שנישאר לי " אמרתי לו .
"אז את לא חייבת את יכולה להשאיר אותם אצלך " אמר דניאל בקול מעודד.
כשהלכנו לישון הייתי עדיין עצובה דניאל חיבק אותי בשק שינה כמו אתמול .
"הכל יהיה בסדר " הוא אמר .
"כשאתה אומר את זה זה נישמע קל " אמרתי לו.
"ברור שזה לא יהיה קל, אבל אנחנו נסדר את זה ,זה יעבוד ,אני מבטיח לך "
נאנחתי "טוב בסדר דניאל אם אתה אומר ,אמרתי ביאוש.
"דני"
"מה ?" שאלתי
"תיקראי לי דני ,תחשבי שזה כינוי "
היסתכלתי למעלה וצחקתי "טוב זה יותר טוב מראש כחול "
הוא צחק והיסתכל עלי ,לרגע הוא ניראה כאילו הוא מוקסם .
"מה?" שאלתי
הוא הניח יד על הלחי שלי ונישק אותי והנשיקה שלו הייתה נעימה ורכה וחיממה את כל מה שעוד לא הפשיר אצלי ומאז הפצצה הרשתי שוב טוב . טוב באמת .