דבק

אתה פשוט דבק,
דבק שמשך אותי לתוכך,
דבק שסתם את מוחי שהפסיק לחשוב בהגיון,
פשוט דבק.

מתי זה כבר יגמר?
מתי המחשבות עלייך יפסקו,
מתי החיוך שעולה על פני לרוב רק בגללך,
מתי הדמעות שיורדות על לחיי רק בגללך,
מתי ליבי יפסיק להתכווץ רק בגללך ?
מתי זה יקרה,
כבר מתחילה לחשוב,
שההרגשה הזאת לעולם לא תרפה,
ואתה תמיד תהיה שם,
איפשהו..

אפשר להגיד,
שהיית נותנת הרבה שההרגשה הזאת תעלם,
שאתחיל לחשוב עלייך כאל בן אדם רגיל,
שאפסיק להיות נבוכה לידך,
שאפסיק לחשב כל צעד שאני עושה איתך,
כי הזמן הולך ונגמר,
ועדיין אתה דבוק בליבי,
ועדיין לא מצאתי את הדרך שתוציא אותך משם.