אני מפחדת..

אני מפחדת,
אני עוצמת את עיניי וחושבת,
מה יקרה,
מה יקרה שהכל יגמר,
שיום אחד זה פשוט יבוא ויעלם.
אני מפחדת,
רק מהמחשבה על הסוף אני מפחדת,
אני יודעת שהוא לא קרוב,
אבל אני מפחדת.
אני מפחדת,
ואני לא מבינה את המחשבה,
את ההיגיון אני לא מבינה,
למה,
למה כל דבר בסוף נגמר,
למה כל דבר בסוף נעלם,
למה כל מה שקורה פה עכשיו בסוף יעלם,
למה זה לא יכול להימשך לנצח,
למה הכל לא יכול להישאר, לתמיד.
אני שומעת מקרים,
הנה איש חשוב הלך,
והנה עוד איש טוב הלך לנו,
ושוב אני לא מבינה את ההיגיון,
ואני שואלת את אותה שאלה שוב ושוב,
למה,
למה כל דבר בסוף נגמר,
למה כל דבר בסוף נעלם,
למה זה לא יכול להימשך לנצח,
למה חייבים לקחת את האנשים היקרים לנו,
למה חייבים בסופו של דבר לקחת את זה לנו,
וזה כואב לי,
ואני מפחדת,
רק מהמחשבה על הסוף אני מפחדת,
אני עוצמת את עיניי וחושבת,
למה,
למה שמתנה כל כך נפלאה לא תישאר,
לא תישאר לנצח,
כי בסוף הכל נגמר,
כי בסוף הכל עובר,
ואני מפחדת,
למה חיים לנצח לא נשארים..?