גיא ויעל
אני מקווה שאני לא כותב סיפורים לעצמי ושמישהו קורא את זה...

אוריאו פרק 5- המשטרה

גיא ויעל 05/12/2013 696 צפיות אין תגובות
אני מקווה שאני לא כותב סיפורים לעצמי ושמישהו קורא את זה...

~החדר הסודי~
כולנו השתתקנו.
לפתע נשמע מבחוץ קול של משטרה.
"כאן המשטרה, דן,דפנה ורון מתבקשים לצאת למעלה עם ידיים באוויר!"
"איך זה שעבר רק שבוע מתחילת השנה ואנחנו כבר מבוקשים במשטרה?!" שאלתי בכעס.
זהו זה הסוף חשבתי.
הרגשתי את הבכי קרב ואת המילים: אני רוצה את אמא…
מנהיג הקבוצה שלהם נתן לי שרשרת ואמר "מעכשיו אנחנו אחים, אני שון דרך אגב, אנחנו עוד ניפגש".
על השרשרת היה תלוי סמל שנראה כמו עוגיית אוריאו שעשויה מנחושת.
החלטתי לצאת החוצה.
המשטרה רוצה אותי, זה מה שהיא תקבל.
"מה אתה חושב שאתה עושה?!" צעקה דפנה.
"נותן להם מה שהם רוצים" עניתי לה.
כשיצאתי הסתנוורתי מאוד מהשמש.
כמה זמן הייתי שם?
לפני שפתחתי את עיני כבר תפסו אותי, קשרו אותי בחבל והסיעו אותה לתחנת משטרה.
בדרך לשם ראיתי עולם כה טוב ויפה…
ילדים מאושרים משחקים, אמאות מדברות ומטפלות בתינוקות שלהן, מה אם זה הכל מזוייף כמו ששון והחבורה שלו אומרים?
מה עם דפנה ורון?
מה איתי?
יכול להיות שלי אין תקווה?
יש יותר מדי שאלות לא פתורות…
למזלי חשבתי על רעיון.
כשהגעתי למשטרה החל שוטר מעצבן אחד לתחקר אותי…
"מה עשית להם?! למה עשית את זה?! אתה לא היית קשור לזה, למה הלכת עם רון ודפנה?!"
אמרתי לו שאני אענה על כל השאלות, אם הוא יביא לי קופסא של אוריאו.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך