בעצם אין לי כלום- פרק 20

מנקודת המבט של שלו:
לא חשבתי שסיטואציה כמו עכשיו כשאני ערומה למחצה כך שפלג גופי העליון חשוף לגמרי אבל מוסתר על מזרון ובן יושב לי על הישבן תהיה לי כל כך כיפית. אחד הדברים הכי כיפים בכל הטיול הזה היו המסז'ים של אביב. היום זה הגיע לדרגה חדשה. שכבתי במיטה והוא מעליי. כל נגיעה שלו בגוף שלי הרטיטה וחישמלה אותי. לא חשבתי שיהיה לי כל כך כיף איתו. מסז'ים תמיד הרגיעו אותי, אבל משהו באינטימיות הזו בינינו עשתה לי טוב. הרגשתי שהנגיעות שלו עדינות יותר ועמוקות יותר. אחרי הנשיקה המדהימה שלנו חשבתי שאין משהו יותר טוב. מסתבר שטעיתי.
"שלו" הוא אמר בקול רגוע.
"מה?" שאלתי חצי רדומה.
"אני יכול להמשיך ככה כל היום" הוא צחק.
"למה לך? זה מעייף".
"כי ככה אני מתקרב אלייך הרבה יותר.. ככה אני מרגיש שאנחנו יותר מחוברים. ככה טוב לי איתך".
"לי זה כיף אז אני לא מתנגדת".
"איך היה קודם בפגישה?" הוא שאל אותי.
"פגישה רגילה. דווקא האישה שם הייתה ממש נחמדה אז אתה יודע, לא סבלתי. כבר מאוחר עכשיו?".
"סביבות תשע בערב..".
"וואלה, כבר? הזמן של היום עבר מהר".
"כי את רובו העברת או בארוחת הבוקר, או בפגישה הארוכה או בשחייה בבריכה".
"כן היה לי אחלה יום" אמרתי.
"את מרגישה שהמקום הזה תרם לך משהו?" הוא שאל.
"בטח. מעבר לך שאתה זה כמובן גולת הכותרת, המקום הזה לימד אותי להסתדר יותר בעצמי וללמוד שצריך לצאת מפוזת האדם הטוב כשאדם רשע עושה דבר רע".
"את מתכוונת להיא?".
"בין היתר.." הודתי. אחר כך המסז' המשיך עוד קצת בשתיקה. אני חושבת שהמסז' גם שיחרר לי לחצים. אומרים שיש משהו נורא מרגיע בלהפקיד את גופך בידי אחרים למסז', יש אמת בזה.
בשלב מסוים אביב הזיז לי את השיער הצידה יותר משהיה והתחיל לעסות לי את איזור הצוואר עם יד אחת.
נגיעות קטנות שעלו וירדו לאורך העורף. לקחתי כמה נשימות עמוקות כדי להתמסר לזה. העיניים שלי כבר היו עצומות מהרבה לפני. הוא עבר עם אגודלו לאיזור הכתף הימנית ואז הרגשתי נשיקה קטנה על כתף שמאל. רעדתי ממנה. היא הפתיעה אותי. אחרי הנשיקה הזו הרגשתי את הנשיקות שלו גם יורדות לאט לאט על הגב. מכל אחת התמסטלתי. משהו בפשטות הזו, במיניות הלא מוסברת במילים הרג אותי. הרגשתי טוב כמו שהרבה זמן לא הרגשתי. עוד לא חוויתי התנסות כזו. פחדתי להגיד לאביב שאני עדיין בתולה.
"אביב.." אמרתי.
"כן?" הוא שאל.
"החזייה שלי אמורה להיות פה על המיטה. אתה יכול להעביר לי אותה?".
"בטח" הוא אמר וקם ממני. גל של קור תפס אותי בשנייה שהוא התרומם. הייתי חייבת לרגע להפסיק עם התענוג. הוא נתן לי את החזייה ותפסתי אותה בידי. הוא אמר שהוא מסתובב ולא מסתכל ואני ברגעים האלה התרוממתי וסגרתי את תפסן החזייה האחורי.
"זהו" אמרתי והסתובבתי אליו. לא הרגשתי כל כך מוזר לשבת מולו לבושה בפלג גופי העליון רק בחזייה.
"הכל בסדר?" הוא שאל.
"כן כן אל תדאג".
"הלחצתי אותך?" הוא שאל בפשטות.
"לא ממש..".
"ובכל זאת?".
"אני בסדר באמת" חייכתי אליו.
"את באמת נורא יפה" הוא אמר לי. הסתכלתי עמוק אל תוך עיניו. רואים שזה בא לו מהלב.
"פעם ראשונה שאני יושבת מול מישהו בחזייה בלבד".
"זה בדיוק כמו בגד ים" הוא ציחקק, "אני לפחות לא חושב שזה משהו מוזר".
"הסיטואציה אינטימית הרבה יותר.." אמרתי לו והתקרבתי אליו.
"נכון" הוא אמר והתקרב אליי, "ואני אוהב את זה.." הוא לחש לי בקול מרטיט עד שהשפתיים שלו פגשו בשלי. זה התחיל בעדינות.. אחר כך זה התגבר. היד שלו עברה מלגעת בלחי שלי ללהצמיד את גופי אליו. אני לא נרתעתי. זו הפעם הראשונה בחיים שלי שהרגשתי שזה נכון. אין לי מושג איך אבל כשהחזקתי בחולצתו באופן אוטומטי הצלחתי להוריד אותה מעליו. שם הוא ישב. כל גופו היפה היה מופנה אליי. הגוף הזה שתמיד פחדתי להביט בו ועכשיו הדבר היחיד שרציתי היה אותו. הוא הסתכל על עיניי, הרגשתי בזה. הוא חיכה לאישור. אני ידעתי שאני רוצה לתת לו את האישור שזה בסדר, שאני מוכנה, ששמה שהוא יעשה לא ישפיע עליי לרעה, להיפך. בחיים שלי לא נמשכתי ככה לבנאדם. בחיים שלי לא חשבתי שאפשר להרגיש את התחושות שהרגשתי.
"את בטוחה שאת רוצה את זה?" הוא שאל אותי אחרי שתיקה קלה. לקחתי נשימה עמוקה ואז התקרבתי אליו. נאחזתי בשפתיים שלו, בטעם שלהן, בלשון שלו שבאה בתיאום מושלם עם הלשון שלי. נשכבתי לאחור והוא בא מעליי. הוא נישק לי את השפתיים ואז ירד אל בית החזה ואל הבטן. כשהוא עלה בחזרה הוא ליטף את ראשי והסתכל עלי עם העיניים הבורקות שלו. לקחתי את שתי ידי ופתחתי איתן את סוגר החזייה שלי. אחרי שהיא נפתחה היא עדיין הסתירה את מה שאף פעם לא חשפתי. לא היה צורך במילים כדי לדעת שהחיבור בינינו הוא נכון, וכשהחזייה שרק עשרים דקות לפני כן הונחה שוב על גופי, הורדה בביטחון שלא ידעתי שיש לי ובהבטחה לזה שאני עושה את הדבר הנכון.