כוחות או לא להיות- פרק 3 -סיפור שאני כותבת עם רונגילי 11- (לקרוא רציתי להוסיף לפני הפרק)
ג'ייסון פתח את הטלפון הנייד שלו ונכנס לוואצאפ. שבע עשרה הודעות מהחברה שלו, אליסון. אליסון הייתה הבחורה הכי מקובלת בבית הספר וקפטן המעודדות. שיערה בלונדיני חלק ומושלם, עיניים כחולות וגדולות וגוף מושלם, בקיצור חלום של כל נער.
"איפה אתה, אתה בא למסיבה היום, רוצה ללכת איתי, למה אתה מסנן, שונאת אותך אדיוט, טוב אני סולחת לך אבל אל תסנן, יואו, ג'ייסון תענה בדחיפות אני כועסת" הקריא ג'ייסון בעייפות. לא היה לו כוח להתמודד עם אליסון עכשיו. הוא סגר את הטלפון שלו והניח אותו לידו.
~בוקר~
"בוקר טוב! איך ישנתם?" שאל ג'ק כשירד למטה.
"אחח בחיים לא נכנסו לי כלכך הרבה חלומות של אחרים בו זמנית.. אני רגיל רק לשל מייק אבל זה…" אמר זאק ושיפשף את ראשו.
"מה זה?!" קרא מייק במהירות.
"אחי, אני קורא מחשבות. אני חולם את החלום שלך ואת שלי. ועכשיו יש לי עוד חמישה חלומות ביחד." אמר זאק וקם ממיטתו.
מייק עדיין היה מזועזע "ולא חשבת לספר לי על זה באחד הימים?!"
"מה זה יעזור? אתה הרי חולם אותו חלום כל לילה.. עלייך ועל קייט.. אני יודע הכל אחי" אמר זאק ומייק החוויר.
ג'ייסון צחק למראה חיוורנו של מייק.
"והחלום שלך על איזה אליסון אחת, גם לא יותר טוב" אמר זאק וג'ייסון הסמיק מבושה.
"מי זאת אליסון, אה ג'יי ג'יי?" שאל מייק בגיחוך וג'ייסון זרק עליו כרית.
"קפטן המעודדות והבחורה הכי מקובלת בבית הספר" ענתה ביילי בשקט.
"ג'יי ג'יי אתה אוהב אותה?" שאל מייק בהתגרות.
"היא החברה שלי דביל" אמר ג'ייסון.
"כן, גם קייט חברה שלי" אמר מייק במהירות.
"כן ברור מייק.. ואני מגדל דינוזאור" אמר זאק בציניות וג'ייסון צחק.
"תכירו זאת האנה" אמר פתאום ג'ק וכולם הסתכלו אליו. לידו עמדה ילדה עם שיער בלונדיני גלי ועיניים אפורות כחולות. היא לבשה חצאית קצרה, טייטס עד הברך וחולצת בטן. כולם הסתכלו עליה במבט מופתע.
"חשבתי שהביאו את כולם" אמרה ביילי בשקט בעוד הבנים בוהים בהאנה היפה.
"האנה היא שינוי קטן בתוכנית" אמר ג'ק. "היא הגיעה מהקרקס" הוסיף.
האנה הניחה את הציוד שלה ליד אחת המיטות והתישבה על המיטה.
"הכוח של האנה הוא שהיא בת אלמוות." אמר ג'ק והחל לעלות למעלה. "עוד שעה ניפגש בחדר האוכל ומישם נלך לחדר האימונים".
"תגידי האנה, את ערפדה במקרה?" שאל מייק בחיוך פלרטטני וירד ממיטתו.
"לא, אבל אתה קוף במקרה?" אמרה האנה בלי להביט בו. ג'ייסון צחק וירד ממיטתו גם הוא.
מייק נראה קצת פגוע אבל המשיך בשלו "אני אוהב בנות עם פלפל"
"ואני אוהבת בנים שסותמים" המשיכה האנה בשלה.
"אז כדאי שתשני את דעתך" אמר מייק והתקרב אליה.
"או אולי כדאי שלא" אמרה האנה בתוקפנות.
"אבל את תצטרכי לסבול אותי במשך התקופה הארוכה הזאת" אמר מייק וחייך.
"לא עם לא תהיה" אמרה האנה ביובש.
"איפה?" התבלבל מייק.
"בחיים" אמרה האנה בנוקשות.
"קטלה אותך אחי" צחק ג'ייסון.
"אדיוט" אמר מייק שנראה מאוד פגוע מהאנה.
"אתם לא חייבים לעשות כלכך הרבה רעש בבוקר" אמרה נטע היא הזיזה את ידיה לעבר שיערה ומשב רוח יצא מידיה והיא סידרה את שיערה בעזרתו.
ביילי לקחה את בגדיה וקראה לסו להתלבש בחדר נפרד.
הן חזרו וכולם עלו למעלה לעבר חדר האוכל.
"תכירו זה ניק קלדר" אמר ג'ק והצביע לעבר איש גדול וגבוהה שעמד בכניסה לחדר.
הוא הציג את הילדים.
"אני אהיה המדריך שלכם. עכשיו לחדר האימונים" אמר ניק ולחץ על כפתור. המקום החל לרטוט ולאט לאט הכיסאות והשולחנות החלו להתקפל על הקיר, ומין הריצפה יצאו מכשירי אימונים מוזרים.
"עכשיו תדגימו לי. בלונדיני תתחיל" אמר ניק וג'ייסון צעד קדימה.
הוא התרכז וכיוון את ידיו לעבר ניק. כעבור כמה שניות קפא ניק במקומו ולא היה מסוגל להזיז דבר.
"אני עוד לא כלכך מנוסה וזה לוקח קצת זמן, אבל העיקר שזה עובד" אמר ג'ייסון בחיוך ביישני. ביילי חשבה שזו הפעם הראשונה בחייה שהיא רואה את ג'ייסון כלכך חסר ביטחון לגבי משהו.
ג'ייסון העביר את ידו שוב לעבר ניק, והוא הפשיר ויכל לזוז שוב.
"כל הכבוד! עכשיו תורך, יפנית" אמר ניק כשהוא מנער את ידיו ומחזיר אליהן את התחושה.
סו הייתה מיומנת מאוד והיא חזרה בזמן שתי דקות אחורה והדביקה לניק פתק על המצח שבו כתוב "סו הייתה פה" באנגלית. היא חזרה חזרה להווא ותלשה את הפתק ממצחו. ניק צחק ובירך אותה.
"מתולתלת, את" אמר ניק. ביילי התקרבה אליו בשקט ונגעה בזרועו. בו ברגע היא יחלה לראות את עברו ואת עתידו של ניק.
"אתה ניקולס קדלר. הורייך מתו כשהיית בן שנתיים ואחותך הגדולה בת החמש עשרה טיפלה בך. כשהייתה בת שמונה עשרה היא עזבה ומסרה אותך לבית אומנה באוסטרליה. שנאת את זה. שנאת אותה. היית ילד מרדן והורייך המאמצים לא יכלו לשאת אותך, אז הם שלחו אותך בחזרה לאנגליה. הסתובבת ברחובות החשוכים של אנגליה במשך כשנה וחצי. כשהיית בן ארבע עשרה מצאה אותך אישה זקנה, וטיפלה בך עד שהיית בן שמונה עשרה." אמרה ביילי לאט, ונראה היה שהתאמצה.
"העתיד יותר מעורפל, אך אני רואה מישהי בשם טוני או טניה, או משהו כזה. אתם חיים ביחד עד שקורה משהו רע. משהו רע מאוד. אתם נפרדים בלית ברירה." סיימה ביילי וכולם הסתכלו עליה בפה פעור. בעיקר ניק. הוא לא ידע שהכוח שלה חזק כלכך. גם היא לא ידעה.
"אני.. לא יודעת איך אני יודעת את זה…" מילמלה ביילי בשקט "בדרך כלל אני יודעת לאורך של שנתיים ומטה, לא כלכך הרבה כמו עכשיו.."
"אוקיי.. עכשיו אתה תאום קצוץ" ניסה ניק לדבר בקלילות.
מייק היה מאומן והרים את ניק בקלות ביד אחת. הוא הוריד את ניק בקלילות, וזכה למחיאות כפיים. הוא קד קידה מוגזמת וגרם להאנה לגלגל עיניים בהסתייגות.
"את בלונדינית" אמר ניק.
"תיזהר אבל זה יכאב" אמרה האנה. ניק צחק.
היא בעטה בחזהו והפילה אותו לריצפה. ניק הביט בה המום.
"אוקיי.." הוא קם. "שחרחורת" והצביע על נטע.
היא שלחה את ידיה מלפני גופה ויצרה כדור מים קטן. לאחר מכן הוציאה משב רוח קל, הדליקה אש בידיה, ויצרה אבנים. ניק התרשם. היא הייתה הכי מיומנת מביניהם.
"ואתה, אחרון" אמר ניק.
"אני קורא מחשבות, אני לא כלכך יכול להראות לך את זה.." אמר זאק.
"תקרא את המחשבות שלי" אמר ניק.
"אתה חושב על מה שביילי אמרה ואתה לא יכול להוציא את זה מהראש לא משנה כמה תתאמץ" אמר זאק.
תגובות (0)