לא כל הנוצץ זהב – פרק אחרון!!
לקחתי נשימה עמוקה. יותר נכון, זה היה לוק באותו השלב.
ברגע שקיבלתי את החדשות שהגלגול השני של פרסי מת גם בפעם השנייה, הרגשתי צורך לראות אותו שוב. רציתי. רציתי לספר לו שלא איוולד בפעם השלישית, ואני לא אגיע לאי המבורכים.
זה הרגיש איום ונורא.
באישורו של האדס, ירדתי לעבר העולם התחתון, מתיישב על המזרקה באולימפוס, לבוש בצורה של לוק, באותה חולצה מפוספסת ואותם מכנסי ג'ינס שבה היה לבוש בפגישה הראשונה של השניים.
השערים הסתובבו ובחור גבוה עם שיער בצבע חום כהה, עיניים כהות וחיוך גדול נכנס פנימה.
זיהיתי אותו במעורפל, כאילו ראיתי אותו בטלוויזיה או משהו, רק שלא זכרתי מאיפה.
"לוק!" הוא קרא. בתוך כמה שניות הוא הפך לאותו נער עם עיניים ירוקות, שיער שחור וחיוך שהכרתי, או לפחות לוק הכיר.
פרסי.
"היי," אמרתי. "מי אתה?"
"טוב… מייקל פלפס," הוא אמר.
האסימון נפל לי.
"האלוף האולימפי בבריכה… שני הגלגולים שלך עוסקים במים, הא?"
"ובטח שני הגלגולים שלך עוסקים בגניבה," הוא אמר בחיוך.
"טוב," אמרתי. "אני לא רק לוק. אני גם מארק."
"בן של…?"
"של אבא שלי ואמא שלי," אמרתי.
"שהם?"
"מה זה משנה?" שאלתי. "לא חצוי."
"אז מה כן?"
"רוכב."
"רוכב?"
"על דרקון," אמרתי.
פרסי נראה מבולבל.
"אתה מבין, יש לי דרקון, קוראים לו אוט."
"אוט?"
"דרקון זהוב, מגניב, חמוד, אדיר…"
"ו…?"
סיפרתי לו בקצרה על הסיפור שלי.
"כייף לך," אמר פרסי שכבר הספיק להתיישב ליד המזרקה.
"כן," אישרתי.
"אז אתה מתכנן להיוולד בפעם השלישית?" הוא שאל.
"אז זהו…" מלמלתי. "לא."
"לא?" הוא שאל, מבולבל.
"אני לא יכול," אמרתי.
"למה לא?"
"כי… אני לא מת."
"אתה לא מת?" שאל פרסי בבלבול.
"קיבלתי חיי אלמוות," אמרתי.
פרסי פער עיניים.
"סחטיין!"
"כן…" אמרתי.
"זה בטח אדיר!"
"טוב… לא ממש."
"למה לא?"
"היו לי שני חברים בתור מארק, אריק ולילי, שבסוף הם התחתנו, נולדו להם ילדים… הם חיו חיים מלאים, ואני פשוט לא יכולתי להיות איתם… לא הקמתי משפחה משלי… אפילו את החלום שלי – לעבוד במשרה כלשהי להגנת הסביבה והטבע לא מימשתי.
"למה לא?"
"הכל בגלל שהסכמתי להצעה המטופשת הזאת להיות בן אלמוות."
"אז למה הסכמת?"
"לא העזתי לומר לא," אמרתי.
"אני אמרתי לא."
"כנראה שאתה אמיץ."
"אבל… למה זה לא בסדר?"
"כי החמצתי את כל מה שבאמת חשוב," אמרתי, מדוכא.
זה היה נכון. געגועים חזקים הציפו אותי לחברים הוותיקים שלי, שכבר וודאי מתו אחרי שעברו שנים רבות מאז שפגשתי אותם לאחרונה. דמעות עלו בעיניי.
"אבל…"
"אני בזבזתי ואני מבזבז את כל חיי," אמרתי. "ועשיתי את הטעות הגדולה ביותר שיכולתי לעשות, ועכשיו זה לא ייפסק… נגזר עלי עכשיו לחיות לבד."
"אתה לא יכול להפסיק?"
"איך?"
פרסי הביט בי במבט מלא רחמים.
"אתה יכול להישאר כאן," הוא הציע.
"ולמה שהאדס יסכים?"
"אהה…" מלמל פרסי, כאילו זה לא עלה על דעתו.
"אז זהו זה," אמרתי. "זה מה שרציתי לומר."
"זה עצוב," אמר פרסי, עיניו מלאות רחמים.
"אני יודע," אמרתי. "אבל אני חייב לשלם על הטעות שלי."
"תישאר פה."
"יש לי זמן מוגבל שתיכף נגמר."
"אבל…"
"אין אבל," אמרתי. "אני אצטרך לחזור לחיים האינסופיים שלי, לשכוח מהכל ופשוט לקוות שאני אי פעם אהיה מאושר כמו שהייתי פעם… כשעוד הייתי סתם נער עם אריק ולילי."
רק השמות שלהם גרמו לרגשות שלי לצוף מחדש. הגעגועים ניקרו בגוף שלי, בנשמה שלי.
השחיר את הכל.
"אני מצטער, פרסי," אמרתי. "אני חייב ללכת."
"להתראות לוק," הוא אמר. "אני לעולם לא אשכח אותך."
"גם אני לא אותך," אמרתי.
נזכרתי שזה גם מה שאמרתי לבת'. נזכרתי שזה גם מה שאמרתי לאריק… לילי…
זה מה שאמרתי לשיינה.
ועכשיו גם פרסי.
והדבר הכואב ביותר… המשפט הזה היה המשפט האחרון ששמעתי מכל אותו אחד שאמר לי אותו…
תגובות (36)
אני רוצה להרוג אותך! אתה לא יכול לעשות את זה למארק המושלם שלי!
הלכתי לבכות. ביי.
לא!!! אתה לא יכול לעשות את זה!!!!!!!!!!
~בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי~
חיי אלמוות זה פויה!
פויה פויה פויה!
~ממשיכה לבכות בפינה~
~בכי בכי בכי~
תתחיל את הסיפור החדש!!!
זה כל כך עצוב!
אני עכשיו באמת בוכה…
למה הסוף כל כך רע???
זה באמת אכזרי -אכזרי ויש לי חיוך על הפנים-
רק אני משועשעת מהעובדה שהוא השתמש במייקל פלפס בתור הגלגול השני של פרסי? XP
זה נורא חיי הנצח שנתת לו -זה נורא-
זה היה אחד הסיפורים האהובים עליי, ועכשיו הוא נגמר :'(
אוקי עכשיו אני ממש מעוצבן. אני אשלח את זאוס להרוג אותך והאדס יענה אותך עש נשימתך האחרונה
אתה מת! אתה שומע? מת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני באה אליך רכובה על מנטיקור!!!!!!!
מוחעחעחעחעחעחחעעחחעחעחעחעחעחעחעחע!!!
למען האמת, סיימתי את זה בצורה מרושעת מארבע סיבות:
א' – אני טרול,
ב' – כי אני שונא שכל הסופים טובים,
ג' יפית,
ד' – אני רציתי להעביר מסר שחיי אלמוות זה לא כדאי! (לכל האלים שבינינו).
וספיר – אני שמח שלפחות משהי אחת אהבה את זה שמייקל פלפס הוא הגלגול השני של פרסי.
ואביעד – בבקשה אל תשלח אותי לזאוס והאדס! הם שונאים אותי כי חשפתי את העובדה שהם לובשים תחתונים של ניקי הכבשה.
בכל מקרה, אני ככל הנראה אתחיל לפרסם את הסיפור החדש בשבוע הבא!
תודה שקראתם!!!!!
יש! בשבוע הבא!
ומתאים לפרסי מייקל פלפס.
אני אפילו לא יודעת מי זה המייקל הזה XD
וטוב אור אתה ודוד ריק מושלמים ביחד! שניכם יודעים להרוס סופים -בכי בכי בכי-
מייקל פלפס זה שחיין מאוד מפורסם.
נעמה איך את לא מכירה את מייקל פלפס?!
אוליפידה!!
זה לא ממש מעניין אותי כל התחרויות האלו *-*
גם אותי, את האמת… אני סתם הייתי רואה עם אימא שלי מדי פעם.
גם את אמא שלי זה לא מעניין חח אמא שלי רואה את מה שאני אוהבת לראות אז… לא היא לא רואה את זה. אולי אבא שלי קצת
טוב, אימא שלי גם לא בדיוק ראתה את זה. היא פשוט רצתה לראות מדי פעם כמה תחרויות.
:O
אני לא מאמינה עליכן (פעם ראשונה ששמעתי שמישהו לא רואה את האולימפידה)
אין לי מושג מי זה המייקל הזה וגם לא אכפת לי כי יש לי חשק עז לערוף את ראשך עם פיצטה ומחזיק מפתחות!!!!!!!!!! אוח' שמישהו יעשה את במקומי אני עצלנית מדי! ואיך גילית שזאוס והאדס לובשים תחתונים של ניקי?! חשבתי שרק לי ניקו סיפר את זה! המף… אוף אני אומרת שטויות כדי לא לבכות…!
בתור מישהוא שרק עכשיו התחיל את הספר הרביעי של פרסי ג'קסון אחרי שרק לפני שבוע התחיל את הראשון (התמכרות!!) אני יכול להגיד שנראלי שפיפסתי פה אחלה סיפור :(
הסיפור הבא גם קשור לאלים יוונים? פליז תגיד שכן ! :-\
אני יענה לך במקומו שכן… הוא כתב ברציתי להוסיף לא ראית? לפחות רמז על זה וגם זה ברור ^^
האמת שלא קראתי את כל הפרקים (נראלך שאני אקרא 141 פרקים?!) אז חוץ מזה אני ממש אוהב את הסדרה של פרסי ג'קסון ואהבתי את הפרק הזה אז תעשה סיפור חדש!!!!!
חהחהחה התעללות בחצויים, זה תחביב מעולה XD
תודה רבה! והיי, אם משהו מכם רוצה את הסיפור המלא, אני יכול לשלוח לכם את כל קובץ הוורד! תודה רבה שוב!
והוווו !!!!
דרך אגב – הספר הרביעי של פרסי ג׳קסון טוב? :O
אור – תשלח לי למייל הזה [email protected] :)
אני יקרא ;))
הוא טוב, אבל הכי פחות אהוב עלי (חחח עניתי במקום אור). אולי אתה תאהב אותו יותר…
לא קראתי הכול, קראתי כמה פרקים, כי יש מלא פרקים.
תוכל לשלוח לי?
הנה המייל: [email protected]
אוי מצחיק אתה (mikenk) כל הספרים של פרסי ג'קסון טובים! חח
חתיכת טרול טרולי!!!
רימונים על ראשך!
מארקקקק
רגע לא הבנתי, אריק לא היה גלגול של פרסי?
לילי לא הייתה אנבת׳?
אהההה למה לאמלל את מארק ככה?????????
פרסי מייקל פלפס חחחחחחחחחח
זה היה סיפור טוב! היתי בודקת מלא פעמים ביום אם יש פרק למרות שבדרך כלל העלת רק בערב….
מוות
תודה רבה!
ולבתה של בסתת היקרה, דניאל, אריק לא היה גלגול של פרסי, ולילי לא הייתה גלגול של אנבת'. אריק ולילי הם סתם אריק ולילי, ולא ידוע מי היה לפניהם אם בכלל. מארק היה של לוק, ומייקל פלפס של פרסי. זה כל מה שאנחנו יודעים P:
אההההה.
אוקייי ^^
אוףףףףףף מארקי המסכן :
יש לי דמעות בעיניים! סחטיין…
פרסי מת דביל בגלגול השני שלו….
רגע, אנבת' ופרסי לא היו אמורים להיות לילי ואריק? כאילו, אהבה נצחית שנמשכת גם אחרי המוות ובחיים חדשים? יכולתם לעשות סוף הרבה יותר טוב…..
עצוב לי. עכשיו אני לא רוצה לקרוא את הסיפור החדש. (אבל אני אקרא בכל מקרה, כי הסיפורים יפים. אבל אותך אני שונאת!)
עכשיו קראתי את כמה התגובות לפני, והבנתי…. אבל אם היית עושה את זה דווקא בסוף הצפוי זה היה הרבה יותר נחמד.
אני גם אשמח אם תשלח לי את הסיפור למייל הזה:
[email protected]
(תעשו לי טובה ואל תשאלו…)
אני גם אשמח אם תשלח לי את הסיפור למייל הזה:
[email protected]
(תעשו לי טובה ואל תשאלו…)
אני גם אשמח אם תשלח לי את הסיפור למייל הזה:
[email protected]
(תעשו לי טובה ואל תשאלו…)