Just Give Me A Reason ♥ – פרק 26

הגענו לחדר שלו, הוא נעל אותו מהר והמשיך לנשק אותי.
"אמרו לך פעם שאתה מעצבן??" שאלתי צוחקת אחרי שנפלנו על המיטה שלו. חחח איזה שאלה לא קשורה לחיים(;
"אמרו לך פעם שאת מדברת יותר מידי??" הוא שאל והמשיך לנשק אותי, עובר לצוואר.
"אמרו. לא הקשבתי" אמרתי ודולב חייך אליי והוריד את החולצה שלו. אמאאאאא איזה מראה מרהיב !!
דולב קלט שאני בוהה בו וחייך, "נהנת הא??" טוב מההה? אי אפשר להאשים אותי..
"בחיסון של הטטנוס נהניתי יותר" אמרתי צוחקת והוא נעצר.
"יואו מצחיקה אתתתת" הוא אמר ואני המשכתי לצחוק. הוא שוב התקרב אליי אבל פתאום הפלאפון שלו צלצל. רבאקקק מי מתקשר לאנשים בחמש בבוקר????
הוא הסתכל על הפלאפון ואז אליי והחיוך שלו ירד. אווץ'. הוא קם מהמיטה וענה.
"מה קרה אהבה שלי?? אהה את פה?? חכי אני יורד לפתוח לך. ביי אוצר שלי" הוא אמר. מה פה קורה פה??? 'אהבה שלי'??? מזהההה??? אני בשוק :O
"טוב את עוד פהה??" הוא שאל אותי ואני נכנסתי עוד יותר להלם. "יאללה צאי כבררר" הוא צעק עליי ושם את החולצה שלו. קמתי מהמיטה ודפקתי לו סטירה של החיים.
"בן זונה" צרחתי עליו ויצאתי מהחדר שלו לחדר שלי. נכנסתי לחדר והתחלתי לבכותתת.
״היי זה לא מה שאת חושבת!!״ שמעתי אותו צועק. לילד יש פיצול אישיות או שהוא פשוט החליט לחרפן אותי היום??? אוףף למה אני כזאת פגומההההה למה?? קודם רועי, ועכשיו הדולב המתלהב הזה?? וואי אני רוצה כבר לאבאא אין לי כוח למקום הזה יותר !!

– כעבור יום בצהריים-
קמתי בסביבות 1 אחרי לילה שברובו בכיתי. גם כן לילה, הלכתי לישון בשש בבוקר וקמתי מהכאבי ראש והבחילות. ירדתי למטבח והתחלתי לפתוח את כל המגירות בבית עד שמצאתי את הקופסא של האדוויל. לקחתי שני כדורים כי עליי אחד אף פעם לא משפיע, ובלעתי אותם. פתאום אדיר נכנס למטבח.
״בוקר טוב״ אמרתי לו עדיין בקול צרוד. לא היה צריך להתאמץ בכלל בשביל להבין שבכיתי ושאני מרגישה זוועה.
הוא לא ענה, כמו תמיד.
״אוףףף נו עד מתי זה ימשך ככה??״ שאלתי אותו בעצבים ופתאום דולב וה…חברה שלו נכנסנו למטבח. אני יכולה להישבע שאני מכירה אותה!! בטח היא פרוצה, יש מצב שהיא הייתה פעם עם אדיר או שי..
״בדיוק אותך חיפשתי״ הוא אמר ותפס אותי, ״בואי״ דולב אמר ומשך אותי לסלון.
״עזוב אותי אני לא רוצה לבוא איתך״ אמרתי לו ודחפתי אותו דחיפה חלשה כזאת. הוא התגלגללל באוויר כאילו הוא מתעמלת אומנותית ונפל על הספה. התחלתי לצחוק ופתאום הוא משך אותי אליו.
״חתיכת דפוקה״ הוא אמר וגיחך בזמן שאני מתתי מצחוק בגלל הנפילה שלו.
״דפקט״ אמרתי לו בחזרה אחרי שנרגעתי מהצחוק.
״סתומה״ הוא אמר וליטף את הגב שלי. עדיין שכבתי עליו. מה?? היה לי נוח..
״מטומטם״ אמרתי ושיחקתי לו בשיערות.
״בשביל מה הייתה הסצטנה הזאת של אתמול?״ הוא שאל פתאום ואני נאנחתי וקמתי ממנו. נעמדתי והוא אחריי.
״אולי בגלל שאני אמרתי לך שאני מאוהבת בך ואז פתאום נזכרת שיש לך חברה??״ שאלתי אותו בעצבים.
״מה?? איזה חברה?? זאת הייתה אחותי יא שרוטההה״ הוא אמר והסתכל עליי. פתאום הוא התחיל לחייך, ״מקאנה אהה?? טוב בתכלס אפשר להבין אותך..״ הוא אמר והתקרב אליי. התחלתי להסמיק כמו אהבלהההה!!
״ועדיין, מה אתה צורח עליי כאילו אני אחת מהזו-״ אמרתי והוא עצר אותי בנשיקה. התנתקתי ממנו מהר.
״פחחח אז אני מבינה שזה נהיה כבר הרגל?״ שאלתי אותו וקמתי את הידיים מסביב לצוואר שלו.
״למה?? להפסיק??״ הוא שאל וחייך חיוך מתנשא.
״לאא״ אמרתי ובאתי לנשק אותו בלחי וללכת, אבל הוא הסתובב בול בזמן(; התנשקנו ופתאום נזכרתי במשהו, ״רגעעע למה צרחת עליי אתמול אם זאת הייתה רק אחותך??״
הוא השתעל בכיאילו, ״סתםם״ הוא מלמל. טוב זה לא היה סתם, ״לא היה לה כלכך איפה לישון..״
״מה?? למה??״ שאלתי. הוא נאנח ושתק. ״למה היא לא יכולה לישון בבית??״ שאלתי שוב אחרי שהוא לא ענה לי. טוב מה הוא שותק עכשיו.
באתי לדבר שוב אבל הוא עצר אותי בצעקה – ״כי אין לנו אחד כזהההה!! בסדר??״