מאוהבת בו פרק 1 " אמת או חובה "
היי אני נעה , אני בת 15 וחצי … אני בת יחידה .. ומרח אני הולכת למחנה קיץ.
לא הצלחתי להירדם כל הלילה .
" נעה !! בוקר טווב !! יאלה תתחילי להתארגן !! האוטובוס בא לאסוף אותך עוד שעה !! "
נשמע קולה של אימא צועק מהמטבח ..
התחלתי להתארגן ..
קמתי, צחצחתי שיניים , אכלתי , התלבשתי – שמתי חולצת בטן קצרה אדומה עם שורט ג'ינס כהה עם קרעים .. ונעלי בובה .
סירקתי את השיער והשארתי אותו פזור .
שמתי כמה צמידים וכמה טבעות .. ו .. אני מוכנה !
" התארגנת ? המזוודה מוכנה ? התיק מוכן ? קיצור … אפשר להיפרד ?!" שאלה אמא
" כן .. כן .. ו.. כן !"
פיבב פיבבב נשמע קולו של הצופר של האוטובוס שעומד ומחכה לי בחוץ ..
" ביי אמא ביי אבא ! אני אוהבת אותכם ! אני יתגעגע !"
" ביי חמודה " ענה אבא
" ביי מאמי שלי אל תשכחי להתקשר לאכול והתקלח ו.. תהיי בקשר !"
"טוב אימווש אבווש ביי !" עניתי .
עליתי לאטובוס וראיתי את כל הבנים מהכיתה שלי .. וגם .. את עמית הילד שאני מאוהבת בו למעלה משנתיים :(
וגם את כל הבנות של הכיתה
כולם ישבו מאחורה ודיברו ..
רצתי להתחבק עם הבנוות ..
התחלנו לדבר ולדבר ..
" היי בנות ? רוצות אמת או חובה ? "
כולן אמרו שבכיף אז הסכמתי למררות שאני לא מתה עלה משחק הזה ..
יצא רועי ועמית " עמית ? אמת או חובה ?" שאל רועי
" אמת " עמית ענה..
" אוקי .. אמת שאתה .. מאוהב ?" שאל וחייך את החיוך הערמומי שלו ..
" את האמת ? כן .. אבל היא לא ממש יודעת את זה .."
הוא ענה ..
" אווו טוב נמשיך ?" שאל רועי ..וסיבב את הבקבוק ..
" יצא עליי ועל חברה שלי – טלי
" אמת או חובה ?" היא שאלה
" אמת " עניתי
" אמת שגם את מאוהבת במישהו ? "
לא עניתי דקות ספורות ..
" את תעני היום או מחר ?" שאל רועי
"כן ." עניתי ושתקתי ..
" אוללה .. רוצה לספר לנו במי ?"
" לא ! עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות טוב ?! נמשיך ??" שאלתי .
סיבבתי את הבקבוק .. יצא על אופק ועמית ..
" אמת או חובה ?" שאל אופק ..
" חובה ." אמר והיה כבר נראה מיואש .
" חובה עליך להתוודות בפני מי שאתה מאוהב וגם … ( עשה צורה של נשיקה עם השפתיים .. ) אותה"
"אופ יאאלה איתכם !! !!" אמר בכעס ו ..
להמשיך ??
תגובות (4)
ברור שלהמשיך:)
מחכה להמשךךךך
תמשיכי
יש כבר סיפור כזה לא ? (או שסתם דמיינתי כי קראתי סיפור בול כזה) וכן תמשיכי
לא התלהבתי.
הרעיון חמוד ויפה ואפשר לטפח אותו למקומות טובים, אבל השפה לא גבוהה ולא נקייה, הלשון בינונית, יש לך טעיות כתיב שחוזרות על עצמן כגון: "יאלה" שאמור להיות ""יאללה" וכותבים "אוף" ולא "אופ"…
לא סתם יש את הקו האדום מתחת למילים!
אני אומר לך בכנות, אני לא מצפה בכיליון עיניים לפרק הבא.
למה?
כי הפרק הזה היה קצר מידי, לא היה לי בו עניין, השפה לא הייתה נעימה לעין ולא הייתה גבוהה (למרות שלא כול סיפור חייב בתוקף להכיל שפה גבוהה), הכול קרה כול כך מהר ותיארת כול כך מעט.
היא קמה, היא מתארגנת בשתיים וחצי שורות, היא עולה על האוטובוס, משחקת אמת או חובה ו…
זהו.
בעיניי זה היה משעמם. את צריכה להכניס בזה עניין. לא רק עיניי בנות ומשחקי אמת וחובה. דילמות אמיתיות, מזימות מתיחות שהבנות רוקמות, אויבות , חברות.
את צריכה לתאר לנו את חייה באופן שנוכל לראות את סרגל חייה מול עיננו.
אני לא אומרת לך להפסיק.
אני לא רוצה שתפסיקי. אני רוצה שתנסי חזק ליישם חלק מן הדברים שאמרתי לך בסדר?
כי הרעיון נחמד, אבל את צריכה להפוך אותו למעניין, לגרום לקוראייך לרצות לקרוא אותו בשקיקה ולכתוב לך בלדות כדי שתמשיכי מהר יותר!
בהצלחה בהמשך הדרך,
המעודדת.