ניצחת…תהני ;(

ילדה? תדעי… הרסת לי את החיים. כל דקה מאותה תקופה זכורה לי הרבה יותר טוב ממה שאת מסוגלת לדמיין בכלל. בגללך, הוא היה חייב לנתק את הקשר.
'בשבילך', ואת כמו אגואיסטית, לא ראית שזה פוגע גם בו, היה אכפת לך רק מעצמך, רק שאת תרגישי טוב.
לא עניין אותך כל המסביב, כל האנשים שפגעת בהם בדרך, שהיו קרובים *אליו*, לאהבת חייך כמו שנהגת לקרוא לו.
כשאהבתם הכל היה צחוקים ופאן והוא תמיד ניסה להכניס לך לראש כמה הוא אוהב, מה זאת באמת אהבה.
אבל את התנהגת כמו ילדה קטנה, לא ניסית להבין רמזים. תפסת מעצמך מלכת עולם, לא באמת היה אכפת לך ממנו.
לפחות ככה זה נראה…, כל פעם שלא התאים לך היית נוטשת אותו לתקופות ארוכות… והוא היה משתגע והופך את העולם רק כדי שתחזרי, אבל את? קרה כמו קרח. לא הזיז לך בכלל.
אני לא מאמינה שאני צריכה להגיד לך את זה, אבל בתור אחת שבאמת אוהבת אותו (!), אני חייבת להאיר לך את העיניים ולהעמיד לך מראה מול הפרצוף… שתביני מה עשית…ותשמרי עליו. כי הוא הדבר הכי טהור שפגשתי, הנשמה הכי טהורה שיש, תאמיני לי שאני יודעת מה אני אומרת.
אם יוצא לך לדבר איתו- אני אשמח אם תמסרי לו ד"ש…
ממישהי שאהבה אותו- והוא ידע. 3/>