קשת בענן בליבי

תמיד לא הייתי לבד,
כל אחד הבין אותי,כי אני לא שונה מאחרים.
אבל פגשתי אותה,אני ראיתי שיש למישהוא כזאת בעיה.
היה לי מאוד כואב ליראות אותה ואיך היא סובלת את זה.
אבל ראיתי בה טוב שהיא עשתה לי,היה לי קשה אם חברים
שלי שעזבו אותי..
אני לא חשבתי שאני יכולה להיות כזאת רעה ובוגדת בחברה
טובה.
אני לא מבינה את עצמי,איך אני יכולה להרגיש כלפי כולם,
איך אני יכולה ליכעוס על עצמי.
זה ממש לא הגיוני!
פעם אימא שלי אמרה לי:"אם את ילדת טוב לב,אז תימצאי את
הטוב באנשים אחרים".
ולא היה לי קשה לשמוע את זה כי אני אהבתי אותה!
אז אני לא רציתי להיות כזאת כמו הם,אני רציתי להיות אני!…