המלאכיות של וואן דיירקשן – פרק 8 (לבקשת הבנות <3 :)

ליאם המבוהל ירד במדרגות באיטיות.
מולו עמדה בת, הוא בחיפזון חשב שהיא מעריצה, אך הבין כי טעה
"תכיר," החלה אמו של ליאם להכיר בין השניים "זאת אליס – והיא קרובת משפחה," אמרה וחייכה.
"תודה," ענתה אליס "תודה רבה על האירוח, גברת פיין".
ליאם שהבחים בנימוסה של אליס הזמין אותה אל ביתו, בואי כנסי,
בזמן שליאם דיבר עם אמו בקשר לאליס, היא עלתה לחדרו והוציאה את הפלאפון שלה,
"הלו?" ענה זה שהיא התקשרה אליו.
"סיימון?" שאלה אליס
"כן, זה אני" ענה "למה את מתקשרת?"
"הגעתי אליו.." ענתה אליס "הכל זורם כמו שצריך…"

***
לירון הסתכלה לתוך עייניו של נייל, אך נאנחה – נשפה, הורידה את הראש ונכנסה לביתו של נייל באכזבה רבה.
"טוב," אמרה נטלי "מצטערת, אבל גלי נגמר – משעמם לי להיות לבד בבית – קבעתי עם אמנדה, ביוש!" ויצאה.
לירון החלה לבכות, "רק ניסיתי," דיברה לעצמה "כמה אני אוכל לבכות על אותו אחד, על אותה להקה, מעולם לא חשבתי שיש לי סיכוי – הייתי צריכה להישאר במסעדה ולא להחליף את דריה בערב.." החלה להתחרט על כך שביקשה ללכת עם נייל מדריה. "בטח גם אנג'לה תכעס עליי – מעולם לא עשיתי לה משהו רע…, ונייל – הוא רק בא לבקש פטריות מוקרמות ואני עם כל הטפשות שלי – התאהבתי בלהקת בנים, ובכוכב – ורק הראתי כמה אני מטומטמת, מטומטמת, מטומטמת" דפקה את ידה בספה, ולא שמה לב שנייל הביא לה ולו עוגיות שוקולד צ'יפס
"בתאבון! יאללה – גם למישהי שעובדת במסעדה מגיע פעם שיבשלו לה ולא ההיפך" אמר ולקח עוגייה והרים אותה כמו אווירון ודחף אותה לתוך הפה של לירון, כאילו היא ילדה קטנה…
"לירון," ענה נייל הסתכל עלייה ונישק אותה, "נראה לך כדי לעדכן בפייס במערכת יחסים?"
לירון צעקה מרוב התרגשות וחיבקה את נייל
"הדמעות היו לחינם!!" אמרה לעצמה וצחקה

***

"היום את משתחררת.." פנתה האחות אל שון ואמרה זאת גם להארי..
"יופי," אמרה שון לעצמה
"היום גלידה עליי," אמר הארי וחייך אל עבר שון
"הי גשם," ענתה לו שון "עדיף כבר מסעדה איטלקית – באלי פסטה…"
"היי" ענה הארי ונזכר במסעדה בה הארי ירד "אפשר ללכת לאכול במסעדה שנייל ירד שם"
"טוב, אבל אתה לא מתבייש מהצלמים?" שאלה שון
"לא," ענה הארי ישר "שיצלמו מהיום עד מחר – נראה שזה לא מפריע לנו – וזה כבר יפריע להם"