בלה סוויטר פרק 15 (חלק א')

'בלה…' לחש הקול 'למה את כה עצובה? הצטרפי לנו ויחד נפיל את המלך!'
'לא! אני לא אעשה את זה! חברי ואני נלחם בכם עד מוות.'
'האם זה רצונך?' שאל הקול, 'אחרי מה שהמלך עשה לך?'
'על מה אתה מדבר? המלך לא עשה לי שום דבר!' הרגשתי מין משהו מעורפל.
'אה, עכשיו הכל ברור. את לא יודעת מי את!' הקול נשמע משועשע מהמצב.
'אני בלה סוויטר' אמרתי, 'בת לאֵמבֵל ודִילֵן סוויטר!'
'אז מה קרה להוריך?' לחשש הקול.
'הורי…' חשבתי, משהו הציק לי, 'הם בסדר. הם חיים בעיר. אמא עובדת ב… זה לא משנה!'
'איך שבא לך' אמר הקול, 'בקרוב או במאוחר תצתרפי אלינו. המלך הזה יפול…'

"בלה, צריך לזוז!" כריס ניארה אותי.
"כמה זמן ישנתי?" שאלתי אותה.
"חמש, אולי שש שעות" אמרה כריס, "היית מוטשת לגמרי מכל שינוי הצורה וכו'."
"אני מרגישה עכשיו הרבה יותר טוב" נאנחתי.
"אז למה המצב רוח?" שאלה כריס. רק עכשיו שמתי לב לפרצוף שעשיתי.
פתאום התפוצצתי מצחוק. "סתם, האוייבים המפגרים ניסו להעביר אותי צד".