להרוג פרק אחרון. ברוך שפטרנו.

סופסוף אני מסיימת אחרי שכמעט העלתי שלושה פעמים והמחשב נכבה לי באמצע!!
נקודת מבט אמילי:
יום שלישי שאני במעצר מאז שנסעתי עם בני לשיקגו כשהודיעו שנרצחה שתיאורה היה זהה לג'אז, ברגע שהגענו עצרו אותי ואת בני ושלחו אותנו למעצר, בני קיבל מאסר בית לשבוע עד שיחליטו אם הוא החביא אותי או לא ואני כנראה אקבל מאסר עולם.
"קומי, יש לך אורח!" צעק עלי השומר ואני קמתי וניגשתי לסורגים, השומר אזק אותי והוביל אותי לחדר אפלולי וקטן, הוא הושיב אותי מול אדם שלבש חליפה, שיערו החום שנראה כמעט אפור באור של החדר היה מוחלק לאחור בג'ל ועיניו היו חומות, קרות וחסרות רגש.
"שלום, את אמילי ג'ונס?" הוא שאל אותי ואני הנהנתי.
"לא ממש נעים להכיר, הרגתי הרבה אנשים כדי להכניס אותך לכלא ובסוף לא קיבלתי את הפרס שהייתי אמור לקבל." הוא אמר וליבי החל לדפוק בחזקה.
"את מי הרגת? איזה פרס?" שאלתי בהיסטריה.
"את היית מבוקשת, לא ידעת את זה? חצי מיליון דולר למי שיעצור אותך." הוא אמר ואני הבטתי בו בבלבול.
"באמת?" שאלתי בהפתעה והוא הנהן.
"כן גאון, אחרת אם לא ידעת למה ברחת לקנדה?" הוא שאל אותי ואני אמרתי: "כי הבת שלי אמרה לי ללכת לשם, אז אני הסכמתי, הקשבתי לה." אמרתי והוא חייך בזדוניות.
"ואת יודעת איפה הבת שלך עכשיו גברת ג'ונס?" הוא שאל בזדוניות.
"לא, לא שמעתי ממנה מאז שנעצרתי." אמרתי והוא אמר בשקט: "הבת שלך עכשיו בגיהנום, איפה שאת תהיה עוד מעט."
"מה זאת אומרת? ג'אז מתה?" שאלתי בלחץ והוא חייך והנהן באיטיות.
"מי הרג אותה? מי החלאה שעשה את זה? אני אהרוג אותו!" צעקתי ודמעות זלגו מעיני.
"האמת היא שהוא יהרוג אותך, החלאה הזה הוא אני, ואני אדאג לכך שאת תצטרפי לבתך עכשיו." הוא אמר והוציא רובה.
"אתה אדם מגעיל? הרגת את הבת שלי!" צעקתי והתנפלתי עליו, במרחק שני מטר ממנו הוא ירה לי כדור בבטן, קול הירייה הדהד ברחבי בית הכלא, ושמעתי שומרים באים.
"להתראות אמילי ג'ונס." הוא אמר וירה לי עוד כדור בראש, ואז קפץ מהחלון.