סיפורי ערסים :) אביאל ולורן , פרק 47

פרק 47 :)

– " אנחנו יוצאים היום את באה ? " שלחתי הודעה ללורן.
" תפסיק לצאת כל יוםם! " היא שלחה.
– " אז זה אומר שאת באה ? " שלחתי.
" לא "
– " למה ? "
" אני לא ילדת רחוב מצטערת "
– " תשבעי ? "
" די אידיוט "
– " את יודעת מה "
" ? "
– " בואי אלי עוד שעה תראי איזה הפתעה אני מכין לך " שלחתי.
נעשה לה ארוחה או משהו.. לא יודע נחוש רומנטי.
" סגרנו " אני יכול להישבע שהיא מחייכת עכשיו.
הלכתי לחדר של לין , והתיישבתי לה על המיטה.
" אחותי את עסוקה ? אחותי אפשר להיכנס ? .. קצת נימוסים לא יזיק לך "
– " אז מה אמרת שאת לא עסוקה ואפשר להיכנס..
איך הייתי ? " שאלתי וחייכתי.
" מצחיק " היא אמרה ודפקה פרצוף.
– " שתקי ימכוערת , אני צריך שתעזרי לי "
" ב.. ? "
– " להכין ארוחה " שאלתי.
" פשש.. " היא מילמלה.
" אני מסתפקת בגלידה זה בסדר " היא אמרה.
– " אני רואה שההומור עבר במשפחה " אמרתי.
" סיכמנו שאתה מאומץ לא ? " שאלתי וחייכתי.
– " צודקת , סליחה " אמרתי בציניות.
היא צחקה.
– " טוב קומי בהמה יש לנו שעה "
– " יותר נכון לך.. אני רק העוזר בקטנות " הוספתי.
" לא יותר קל להזמין פיצה ? " היא שאלה.
– " לא , אם משקיעים אז משקיעים עד הסוף לא ? "
" מה אתה רוצה להכין בכלל ? "
– " לא יודע סומך עלייך אבל העיקר שיהיה טעים "
– " ואכיל " הוספתי וקרצתי.
" בשרי או חלבי ? " היא שאלה.
– " אני אוהב הכל אל תדאגי "
" קינוח או מנה משביעה כזאת ? " היא שאלה.
– " יחופרת תכיני מה שבראש שלך "
" אם משקיעים אז משקיעים עד הסוף לא ? " היא שאלה וקרצה.
– " נישאר לך חצי שעה , את תספיקי לעשות משהו ? "
" כן אבל לא ענית לי מה את רוצה שזה יהיה קינוח או מנה ? משהו חלבי או בשרי ? תן לי כיוון "
– " אוף יחופרת מה המספר של הפיצה ? "
" אז אתה מזמין פיצה ? "
– " יש לי ברירה ? "
" כי אתה לא מובן! " היא אמרה.
– " אמרתי לך תעשי מה שבאלך , יש יותר מובן מיזה ? " שאלתי והתקשרתי לפיצה.
*
" אני יוצאת " לין אמרה.
– " לאן ? " שאלתי.
" לבן "
– " אל תחזרי מאוחר " אמרתי לה ודפקו בדלת , היא פתחה.. הפיצה.
שילמתי לשליח ושמתי את הפיצה בשולחן.
" בתאבון לכם עם הארוחה " היא צחקה ויצאה.
הוצאתי את הפיצה מהקרטון ושמתי אותה בתבנית והכנסתי לתנור ,
שלורן תחשוב שהכנתי לה איזה ארוחת גורמה.

– נקודת המבט של לורן –
התקדמתי לכיוון של אביאל ,
היה חושך.. דווקא היום נישרפה המנורה ברחוב ?
התקשרתי לאביאל , סתם שידבר איתי עד שאני אגיע עליו..
" הא חייםשלי ? " הוא ענה.
– " דבר איתי , יש חושך " אמרתי.
" להתקדם אלייך ? " הוא שאל.
– " לא אני עוד חמש דקות אצלך " אמרתי.
אתם מכירים את ההרגשה שאתם מרגישים שמישהו עוקב אחריכם אבל שאתם מסתכלים אחורה אין אף אחד ? אז זה מה שהרגשתי.
לורן את סתם פארנואידית , אין אף אחד מאחורייך את סתם מדמיינת.
הסתכלתי שוב ליתר ביטחון ולא היה אף אחד , הכל בסדר :)
ואז שוב פעם ההרגשה הזאת שעוקבים אחריי , או שבאמת עוקבים אחרי או שנכנסתי לקטע של הדמיון חזק.
– " אביאל ? "
" הא ? "
רציתי להגיד לו שיש לי הרגשה שעוקבים אחרי אבל עזבו , מאה אחוז אני מדמיינת..
הוא סתם יחשוב שחברה שלו חולת נפש.
– " תדבר איתי " אמרתי לו.
ואז שמעתי רעש מהשיחים , אני יכולה להישבע שהם זזו , אני לא מדיימינת!!
– " אביאל מישהו עוקב אחרי " אמרתי לו , בקושי יכלתי להמשיך ללכת מהפחד.
" מה ? " הוא שאל , טיפה נילחץ.
– " אני נישבעת לך שיש מישהו בשיחים " אמרתי לו והסתכלתי אחורה לכיוון השיחים.
מישהו יצא מהם , אתם לא מבינים איזה פחד תקף אותי באותו רגע.
היה שקט על הקו.
– " אביאל ? " שאלתי בפחד.
הוא לא ענה.
הפאלפון ניכבה לי.. זה לא קורה לי!

עוד חצי שעה עוד פרק ♥