האם את האחת שתחיה איתי לעד? פרק 18
אוקיי ככה, שיניתי שוב מצטערת אבל הפעם זה בטוח אני פשוט צריכה אתזה למשו ממש חשוב בסיפור תרדו לרציתי להוסיף יש שם משהו חשוב…[
# פרק 18 #
״אתם לסיגל רוז?״ שאל אותנו הרופא
״כן מה איתה?״ שאל נתי
״אני אמ היא" התחיל להגיד, פתאום ראיתי הרבה רופאים נכנסים לחדרה לא הבנתי מה קרה, הרופא שיצא אלינו נכנס גם הוא לחדר, אחרי עשר דקות הוא יצא שוב עם חיוך על פניו, זה טוב לא?
"היא עברה אתזה, ישלכם אמא חזקה היא ניצחה את הסרטן" אמר והלך
"תודה אלוקים" לחשתי, מסתכלת לשמיים…
"חברה שלי דתיה?" שאל אותי נתי, מחבק אותי חיבוק צדדי בעוד אנחנו מחכים להיכנס לראות אותה
"חח לא דתיה אבל מאמינה" חייכתי אליו, אני מאמינה שיש ניסים ואלוקים שבשמיים.
"אחרי חצי שעה אמרו לנו שאנחנו יכולים להיכנס לראות אותה
"אמאא" חיבקתי חזק, הדמעות ירדו לי גם בלי שרציתי, אמא שלי היא הבן אדם שאני הכי מעריכה בעולם היא האיידול שלי, המודל לחיקוי לא ריהאנה לא ביונסה ולא אף אחת אחרת רק אמא, היא נצחה את הסרטן, אמא שלי ניצחה את הסרטן ואני שמחה שזה קרה.
"ילדה שלי, התגעגעתי אלייך" אמרה לי
"גם אני אלייך, מאוד" אמרתי לה וחיזקתי את החיבוק
"היי יפה שלי את בוכה?" אמרה כשהרגישה את דמעותיי
"פחדתי אמא, פחדתי שיקרה לך משהו" אמרתי לה
"אני אוהבת אותך ילדה שלי" אמרה לי שדמעה זולגת על לחיה
"גם אני אותך אמא, הכי שבעולם" אמרתי לה
"אחמ אחמ" שמענו קול "אנחנו מצטערים להפריע פה אבל גם אנחנו רוצים להגיד לאמא שלום"
"בואו אליי ילדים יפים שלי" קראה להם הם חיבקו אותה ושאלו מה שלומה.
אחרי שעה וחצי כבר היינו בדרך למלון כמובן לאחר שאמרו לנו שאמא תשתחרר מחר, קבענו שנשאר פה עוד חודש וחצי כמו שתיכננו השעה פה 3 בצהריים , היו אנחנו הולכים למסעדה בערב עם ההורים, בינתיים בריכה שמתי בגד עם כתום ומעל אוברול פסים שהוא גופיה ושורט וסנדל (רציתי להוסיף- בלי כל הדברים האחירם שיש שם רק הבגד הנעל והמשקפים) הלכתי לחדר של נתי, דופקת בדלת, דפקתי כמה פעמים ולא ענו לי אז ירדתי לקבלה ולקחתי מפתח לחדר שלו עליתי חזרה פתחתי את הדלת וראיתי אותו ישן…
"חיימשלי חתיךך" לחשתיי נשקתי בלחיו ויצאתי מהחדר, התקדמתי לכיוון החדר של הבנים, לחדר שלהם ישלי מפתח אבל פחדתי משהם בלי בגדים או משו אז דפקתי ורק שלא ענו לי פתחתי וגם הם ישנים מה יש לכולם היום? הדלקתי את הטלוויזיה בחדר של מאור ודור על פול ווליום וקפצתי להם על המיטה
"בוקר טובבב" צרחתי באוזנם
"אליי אני יהרוג אותך" שם כרית על ראשו (דור)
"קומוו, כולם ישנים ואני רוצה לבריכה" אמרתי בקול ילדותי
"לכי עם נתי" אמר לי בקול עייף
"גם הוא ישן" אמרתי "יאללה קומו ולהתראגן" הסטתי את הוילון והסתכלתי על מאור ודור שצרחו בגלל האור המסנוור שנכנס לחדר ככה עברתי גם בחדר של אלירן רועי ונתנאל בינתיים החלטתי שאני מתקשרת לתהל ומאי מזמן לא דיברתי איתן, עשיתי שיחה עם מאי ותהל בסקייפ
"יפותתת שליייי" צרחתי להם
"חיים שלייייי" "אהובההה" צרחו ביחד
"חברותץ יפות שלי מה קורה?" שאלתי אותן
"אצלנו לא הרבה ואצלך?" ענתה לי מאי
"לא הרבה?!" שאלה אותה תהל "אליי היא ועמית ביחד" צרחה תהל ויכלתי לראות את מאי מסמיקה
"איזה עמית? עמית עמית?" שאלתי
"עמית עמית" אישרה מאי
"מזל טוב חייימשלי, ומאיתך תהל מה עם נועם?" נועם הוא האקס שלה הם תמיד רבים אבל בכל זאת מתים אחד על השני, תהל השפילה את ראשה
"מה קרה יפה?" שאלתי אותה
"זה נגמר בינינו" אמרה לי, מתאפקת לו לבכות
"היי היי תהלי אתם בטוח תשלימו כמו כל פעם" ניסיתי לעודד אותה
"לאא אלי הפעם זה לתמיד יש לו מישי פה" דמעה ירדה לה
"אבל עזבי אותי מאיתך שם?" שאלה אותי מוחה את דמעתה ומחייכת
חיוך גדול התפרס על פניי "מה פשר החיוך הזה?" שאל האותי מאי
"אתם זוכרות את נתי?" שאלתי אותם
"שו נתי?" שאלה מאי לא מבינה
"נתנאל אמסלם?" שאלה תהל
"כן, אנחנו ביחד" חייכתי אליהם
"את אוהבת אותו?" שאלה אותי מאי
"הכי שבעולם" חייכתי, יכולתי להרגיש איך עיניי נוצצות
"גם הוא אוהב אותך הכיי שבעולם" שמעתי, הרגשתי אותו מחבק אותי מאחורה ונושק באריכות על לחיי…
תגובות (3)
הכול מושלםםם תמשיכייי
תמשיכיייייי
קראתי את כל הפרקים,מהמםםם!!!!!!