עוף מוזר

הכוכבים הם הדבר היחיד שמאיר לי את הדרך,
את הדרך הכל כך חשוכה שלי,
אם הייתי יכולה..
היית בכייף מכבה את הכוכבים לדקה או שתיים
רק להישאר כמה זמן בחושך והקור שעוטף אותי,את נפשי.
המעיל הארוך גורר איתו את כל העלים שעל המדרכה,
המגפיים השחורות כבר הספיקו להתלכלך בבוץ..
טוב נו לי זה לא כל כך משנה,
אני לא מהבנות האלה שהציפורן נשברת להן,הן ישר בוכות,
אני לא כזאת..
אני שונה
מיוחדת,
יש כאלה אומרים מוזרה,
אבל שוב
תגידו מה שתגידו,
תפגעו בי,
תלכלכו עלי,
תשלפו את המילים החדות שלכם כלפיי,
אני כבר לא אותה אחת שנשברת,
שבוכה,
שצועקת,
שמתרחקת מכולם,
לי היום זה כבר לא אכפת,
אני חזקה,
אני בטוחה בעצמי,
אני אוהבת את עצמי
מאמינה ביכולותיי,
אז למה אני עדיין לבד?
כי הם,
אותם האנשים שנהגו להעליב אותי,
לא מאמנים,
שאני זאת אותה ילדה קטנה שבכתה מכל דבר,
שאני זאת אותה נערה שהתנתקה מכולם,
שאני זאת אותה אחת שהייתה שבורה..
הם מסרבים להאמין,
שהשתנתי,
שעכשיו הם לא מזיזים לי,
אז יש עדיין האומרים שאני עדיין סוג של עוף מוזר..
יכול להיות,
יכול להיות שאני באמת עוף מוזר,
שאני באמת שונה,
שאני באמת מיוחדת.
כי אני עדיין אוהבת את החושך,
את הקור שגורם לעצמותיי לרעוד,
אני עדיין אוהבת ששיערי מתבלגן ונופל על עיניי
אני עדיין אוהבת את המעיל השחור והארוך שנגרר על המדרכה
אני עדיין אוהבת את השפתון הסגול שלי
אני עדיין אוהבת את בגדי הזרוקים
אז מה אני שונה מפעם?
כי הפעם..
אני נשארת בקור שאני כלכך אוהבת,
אני לא עוד צריכה לשקר שאני אוהבת את הקיץ כמו כולם.
הפעם..
אני משאירה את שיערי מבולגן,
אני לא עוד מסדרת אותו לצמה על הצד ושמה סיכה בצד כמו שאר הבנות.
הפעם..
אני לובשת וגאה במעילי השחור והארוך,
אני לא עוד לובשת את המעיל הורוד כמו כולן.
הפעם..
אני מורחת את השפתון הסגול שייחודי רק לי,
אני לא עוד מורחת את אותם שפתונים ורודים כמו שכולן נהגו למרוח על שפתייהן.
והפעם אני לובשת את בגדיי הזרוקים,אלה שבאמת נוחים לי,
אני לא עוד לובשת את הבגדים הצמודים והמחניקים שנהגו ללבוש כולן.
הפעם..
אני לא כמו כולן..
אולי אני עדיין עוף מוזר בשבילכם,
כי כולם אותו דבר,
אבל הפעם..
אני פשוט גאה בזה שאני עוף מוזר..
עוף מוזר בכוונה טובה
כי אני פשוט..
אני.