ורד לבן – פרק שישי

אני מרגישה הרגשה מוזרה בלב, אני לא יודעת איך קוראים לאותה הרגשה. 
"אמה!" קר נופפה לי כשנכנסתי אל החדר.
"אז איך היה עם דין?" שאלתי אותה כשאני מתיישבת לידה על המיטה.
"אנחנו התנשקנו." אם הייתי שותה עכשיו כנראה שהייתי משפריצה מהפה את אותם מים.
"אתם מה?!" צעקתי בלחישה כדי שלא ישמעו.
"כן!" אמרה בהתרגשות. "אנחנו דיברנו על עולם שבחוץ. וכמובן דין התלוצץ ואז הוא הביט בעיני ואני בשלו ואז…" היא עצרה בדרמטיות. "הוא נישק אותי! זה הייתה הנשיקה הכי טובה בעולם! והוא לא אוהב אותי רק בגלל שאני יפה, אוהב אותי בגלל מי שאני." סיפרה לי בהתרגשות.
"ואיך את יודעת שהוא אוהב אותך בגלל מי שאת?" הרגשתי לא נעים שאני הורסת לה את השמחה, אבל קר מאוד יפה. זה מה שכל הבנים מחפשים, יופי.
"כי ששאלתי למה הוא אוהב אותי הוא אמר: "איתך אני פשוט מרגיש אני, ואני לא יודע למה. אבל אחרי הכל זאת המשמעות של אהבה נכון?" נכון חמוד?" טוב אז בסדר, הוא אוהב אותה.
אני קמתי מהמיטה משאירה את קר לחלום על דין בהקיץ.
אני כנראה סתם מקנא, הרי אני לא יפה כמו קר ולא מיוחדת כמוה.
אני מביטה במראה, שיערי הג'ינג'י החליק בגלים על כתפי, ועייני הירוקות חתוליות הביטו בזלזול בדמות במראה.
נאנחתי קלות ופניתי משם.
"אמה!" מישהי קראה לי מאחורי.
"כן?" שאלתי את הנערה שפנתה אלי.
"גב' בטי קוראת לך למשרד שלה." היא הלכה משם מותירה אותי מבולבלת.
אני מתחילה ללכת לכיוון המשרד כשבראשי צפות שאלות רבות.
"בו!" קול מוכר מבהיל אותי.
"דניאל? מה אתה עושה כאן?" שאלתי את דניאל, בטני עשתה היפוך קטן עם המילים. אני מאוהבת?
"בטי זימנה אותי. מה את עושה כאן?" שאל אותי בחזרה.
"גם אותך היא זימנה? אולי מישהו הלשין עלינו?" שאלתי בחשש.
"הגיוני, ראיתי מישהי מסתכלת עלינו, היה לה שיער חום-" עצרתי אותו לפני שהוא הספיק להמשיך.
"אתה ראית את קייט ולא אמרת כלום? ברור שהלשינו עלינו! היא שונאת אותי!" אז בואו והסביר לכם משהו, זה לא שהם לא יודעים שהיינו ביחד, הם פשוט מתייחסים רק כשמלשינים; וטוב, קייט שונאת אותי, היא תעשה הכל כדי שאסבול.
"אל תדאגי יהיה בסדר." הוא לקח את כף ידי והחזיק אותה. הסמקתי. מזווית עיני קלטתי סומק אדום על פניו.
האם מישהו באמת מסוגל לאהוב אותי?
"כן יהיה טוב…"