ריימונד ריץ' ובעלי הכוחות- פרק 3

" מה קרה?" הייתי מבוהל
" זאת..זאת…" הוא מלמל ויכולתי להרגיש את הלחץ
" תנשום שנייה. " קנדיס הרגיעה את שרון בזמן שעל פרצופה היה אפשר לראות שגם היא ממש לא רגועה מעניין ששרון בוכה
" עכשיו. תגיד לנו מה קרה." קנדיס ביקשה אחרי ששרון נירגע קצת
" טימור. היא יצרה קשר עם אבא שלה." אמר שרון בלחץ
" נדו? " הייתי מופתע מאוד, לרוב בגלל שנדו מאוד לא מאמין בילדיו וביצירת קשר עם ילדיו.
" אתה יודע מה הוא אמר?" קנדיס שאלה את שרון
" שהוא נתפס. כוחות הרוע תפסו אותו." שרון אמר בקול חנוק
" וזה אומר ש…כוחות הרוח נמצאות עכשיו רק אצל טימור?" נסיתי להבין
" בדיוק." קנדיס הייתה נראת מודאגת
" הוא אמר עוד משהוא?" קנדיס שאלה את שרון שהפסיק לבכות.
" הוא אמר שאנחנו צריכים להיזהר. שהמסע הזה מסוכן יותר ממה שאנחנו חושבים." שרון מלמל
" זהו?" שאלה קנדיס
" לא." טימור נכנסה לחדר
" מה הוא עוד אמר?" שאלתי אותה
" הוא רצה למסור לך משהוא." טימור התיישבה ליד קנדיס
" לי?" קנדיס שאלה
" לא." היא אמרה
" אז למי?" קנדיס שאלה
" לשרון." אמרה טימור בקול צרוד
" לי?? מה אני קשור אליו??" שרון שאל בלחץ
" הוא מסר לך שאתה צריך להיזהר הכי מכולם. שאותך הכי מחפשים." טימור אמרה והרגשתי בלחץ של שרון
" למה אני??" שרון נשמע מבוהל מאוד
" אתה אמור למצוא את אבן הגורל." קנדיס מלמלה והסתכלה על הרצפה בתסכול ופתאום כל הפאזל הסתדר לי, הבנתי בדיוק למה הם צריכים את שרון.
' ריימונד ריץ' ! ' קול חזק נשמע
" שמעתם את זה?" שאלתי בקול רועד
" כן. " גם שרון רעד
' ריימונד. זה אני. בריין. ' הקול היה של האמא שלי, בריין.
" אמא !!" שרון צרח בקול רועד
' תבקש מקנדיס לבוא אליי. לרחוב 1556 בלאס ווגאס. אני מחכה לכם שם. יש לי משהוא שיכול לעזור לכם. ' הקול של בריין נשמע
" אנחנו בדרך אלייך." קנדיס אמרה בקול מהוסס
' מעולה. המון בהצלחה. בקרוב אניע מצטרפת אליכם.' היא אמרה
" מה זאת אומרת?" שרון שאל, אבל עכשיו כבר לא היה שום עונה. כולם שתקו.
מסתבר שבזמן הזה מידר והארי נכנסו לחדר ושמעו את כל השיחה. שרון רעד, אולי בגלל הקנאה שאמא דיברה איתי ולא איתו? וקנדיס. קנדיס לא נראת מופתעת. האמת, שגם אני כזה.
הרי אף אחד מההורים אף פעם לא לקח סיכון ויצא למסע, אז למה שבריין. השלטת של כוחות החוכמה תרצה? היא אמורה להבין טוב יותר מאיתנו כמה זה מסוכן. אוף.. אני מבולבל . עצוב, לחוץ, פוחד והאמת, שגם קצת שמח. הרי אף לא ראיתי את אמא שלי. לפעמים היא דיברה איתי ועם שרון , אבל זה היה פעם בכמה שנים. ועכשיו, הולך להיות לי זמן להיות עם אמא שלי.