אני חושב משמה אני קיים.. (מי אני ביכלל?)
יושבת בחדרי חושבת וחושבת הימים עוברים ,חולפים והחיים ממשיכים רק דבר אחד אני לא מבינה :
מי אני? מי מסתתר בגוף שלי מתחת לעור מתחת לעברים זה בן אדם?
אולי נשמה אולי איזה ילד שאני ביכלל לא מכירה? אף פעם לא הבנתי את זה
תמיד אני שואלת את אותן שאלות ואף אחד לא יכול לענות לי עליהן.
זה קטע מוזר שאני שואלת את עצמי מי אני ביכלל?
ומה יקרה בעולם הבא? אני היה חיה , אולי בן אדם ,ואולי ביכלל אני לא הייה?
יש שאלות שאין להם מענה וזה מוזר
אנחנו בני אדם ואף אחד לא יודע מי הוא באמת , מי הוא מבפנים איזה מן אדם הוא?
תמיד ההורים שלי אומרים לי לבחור את החברים שלי
ולבדוק אותם בזכוכית מגדלת
אבל אם אני לא יודעת מי אני איך אני ידע מי הם? תמיד אני שואלת את עצמי
תגובות (3)
להיות מוזר זה טוב (נורמלי זה משעמם)
כתוב טוב, אהבתי
אהבתי מאוד,ומאוד נכון!!
אני חושב שכל אחד שואל את עצמו שאלות מהסוג הזה ואחרות ובגלל זה, קל מאוד להתחבר לקטע ולמה שאת מנסה להעביר. אהבתי מאוד