עולם חשוך – פרק 3

"את בכלל מבינה מה כתוב פה?" הוא הסתכל על הדף בעיניים מצומצמות ומרוכזות.
"לא כתוב שם כלום, על מה אתה מדבר בכלל?" שאלתי, ולקחתי את הפתק בחזרה אלי, כשהסתכלתי על הדף שהיה לבן כשקיבלתי אותו, עכשיו מילים התנוססו אליו.
"את מצליחה להבין?" רון שאל, שמאתי שהוא קצת עצבני כי הוא תמיד ידע הכל ועם עכשיו אני יבין את זה אני יציק לו כל חיו עם זה.
"כן אני מבינה" אמרתי חוזרת על המילים בראשי ואז קראתי אותם בקול: "בקרחת היער,
איש עם מסר,
מחכה לכם,
ולאחרים,
בואו עכשיו,
או שגורלכם יחרץ" קראתי את המכתב המוזר.
"אני לא ממש הבנתי, מה זה אומר" עיניו התחילו לסרוק את הדף בשביל מסר.
"אנחנו צריכים ללכת לקרחת היער שמה יהיה איזשהו איש הוא יביא לנו מסר, כמו זה וככה נמשיך" אמרתי, קמתי בשביל לזרוק את היוגורט לפח.
"אבל כתוב שם גם לאחרים, אז זאת אומרת שאנחנו לא לבד בעסק הזה, וגם איזה יער? ומתיי?" הוא התחיל לשאול עוד שאלות, אבל אני רק התרכזתי בשתי השאלות הראשונות. 'איזה? ומתיי? איזה? ומתיי?' שאלתי את עצמי על שעלה בראשי רעיון.
"אני יודעת!" צעקתי והרמתי את ידי בניצחון, אבל בדרך פגעתי בכוס של רון וכל המיץ נישפח אליו.
"ומה את בדיוק יודעת? כמובן חוץ מלשפוך אלי מיץ ענבים" הוא אמר, בפעמים כאלה אני כל כך מופתעת שהוא לא כועס עיניו פשוט חלולות.
"אני יודעת באיזה יער ומתי" אמרתי עם חיוך ניצחון בזמן שהוא ניקה את עצמו מהמיץ, הוא שלך בי מבט והבנתי שהוא רוצה שאני יסביר "זה יהיה ביער הפעמונים בשקיעה" המשכתי את המשפט.
"איך את יודעת את זה בדיוק?" הוא שאל יוצאה מהמטבח, בדרך לחדר שלי.
הלכתי אחריו בזמן שאני מסבירה "כי יער הפעמונים זה היער היחיד פה, ובשקיעה כי זה הזמן הכי יפה ומובן" אמרתי מתיישבת על המיטה, מסתכלת עליו בזמן שהוא החליף חולצה, הוא עכשיו את אחד החולצות השחורות שלי.
"כמובן, אנחנו נלך לפי החושים של אמבר, אוליי את אפילו יודעת איזה קרחת יער זאת תהייה" הוא אמר בציניות, אבל למאן האמת ניראה לי שידעתי.
"אתה זוכר את קרחת היער שבאה אובר נחל קטן?" שאלתי מחכה לתשובה הוא רק הנהן וסימן עם ידו שאני ימשיך "אז ניראה לי שזה שמה, החושים שלי פשוט אומרים לי את זה" חייכתי.
"אוקיי אז נלך לפי איך שאת חושבת, ניפגש מתחת לבניין שלך בשעה 7?" הוא שאל, אני הנהנתי והוא יצא מהחדר בשביל לקחת את התיק שלו ואז ללכת הביתה.
"נתראה עוד כמה שעות" אמרתי וחיכיתי על שאני ישמעה איך הדלת נסגרת, ואז הלכתי למקלחת.