"את אחת ויחידה , אהובה שלי מלכהה…" עונה 2 פרק 13

עונה 2 פרק 12 –

מי ידע שהיא תהיה כזאת קרציה?
אמרתי לה שתיתן לי זמן…איפה הזמן פה כוסאמק???
רק רציתי להינות .
היא מחרפנת בשיחות, הודעות, הכל.
'אהוב שלי בוקר טוב' היא שלחה לי שוב.
'בוקר' שלחתי לה וזרקתי את הטלפון על המיטה, חירפנה אותי.
איך להסביר לה במילים יפות שמה שאני רוצה זה לא מה שהיא רוצה??
לא היה לי חשק, או כח לקום בכלל לבצפר אבל רציתי לשים לזה סוף.
אז קמתי מהמיטה, שמתי טרנינג של KAPPA ויצאתי מהבית לבצפר
הגעתי לבצפר, נכנסתי בשער ישר למחששה.
"אה יגבר" בן אמר לי, התיישבתי ליידו
"יבן זונה" אמרתי בעצבים
"על הבוקר? תן לקוםםם" הוא אמר
"מה לקום מה? מי ישן עם הזיוני שכל שלה תגיד לי?
עשיתי טעות והקשבתי לך, רק טמטום יש לך בראששש" אמרתי בעצבים
"מה הדבע אמר לך לעשות הפעם?" עומר פתאום בא
"לא ידעת שאסור לשמוע לחמור גרם הזה?" אסף אמר והם התיישבו איתנו
"הופה הופה מזה פה קומונה נגדי?"
"עוד דקה אני עושה לך קומונה בראש, אתה יודע שהיא חושבת שאנחנו ביחד?!" אמרתי בעצבים
"הסברת לה שאתה לא רוצה מחוייבות?"
"אמרתי תני לי זמן" אמרתי
"נו מה אתה מצפה יחמור? מה סהר איבדת את זה חזק אהה??"
"מה אתה רוצה כוסאמק לא היה לי מה לומר לה." אמרתי בעצבים
"תגיד לה שאתה לא מוכן למחוייבות אבל אתה כן רוצה להיות איתה, או תדפוק לה איזה חרטה
נו באמת אני צריך להגיד לך מה לומר? לימדת אותי את כל זה.."
"התלמיד עלה על המורה" אסף אמר
"אף אחד לא עלה אף אחד"
"תרתי משמע" עומר אמר וקרץ
"שו אדה תרתי משמע?" אמרתי
"אתה לא יודע מה זה תרתי משמע??" עומר שאל
"לא"
"וואלה גם אני לא" הוא אמר

מנקודת המבט של ליהי –

'בוקר'? כזה מסריח. בלי כלום?
אולי אני מכבידה עליו יותר מדי??
אולי אני צריכה לשחרר קצת, וכשהוא ירצה הוא כבר יגיד לי.
הרי אני תמיד יהיה פה..בשבילו.
התארגנתי לבית ספר ג'ינס בויפרנד וחולצת בטן מקופלת טיפה שיראו קצת מהבטן
אודם ורוד, ורימל , והייתי מוכנה.
לקחתי את התיק, והתקשרתי ליובל
"יוביייי" אמרתי כשהיא ענתה
"יפהה שלייי" היא אמרה, בקול לא מתלהב בכלל.
"מה זה האי התלהבות הזאת כשאת מדברת איתי?"
"בקושי ישנתי בלילה, סיוט." היא אמרה
"על מה חלמת יפה שלייי?" שאלתי
"סתם, לא זוכרת. איפה את?"
"עכשיו יוצאת מהבית, ניפגש?" שאלתי
"כן תיפגשי איתי בפארק, חסר לך על החיים ועוד לא יצאת!"
"יצאתי חופרת יצאתי" אמרתי וניתקתי.
הלכתי עד לפארק עם אוזניות ושירים, יובל כבר הייתה שם.
"אני שונאת שאת הולכת כמו צבבב" היא אמרה
"מה את רוצה? תמיד יש זמן" אמרתי והתחלנו ללכת
"איך היה עם אתמול עם דניאל?" שאלתי
"בסדר, רגיל.." היא אמרה יבש
"רבתם?"
"לא חחח מה פתאום" היא אמרה וגחכה.
"מה איתך ועם סהר? הייתה התקדמות מלפניי יומיים?" היא הוסיפה
"כלום, אני חושבת שאני לוחצת עליו קצת."
"שמעי תני לו את הזמן שלו..פשוט כשהוא יצטרך אותך תהיי שם בשבילו, אבל לא תמיד
אל תהיי הכלבה הקטנה שלו. אבל תתני לו את הזמן אבל שעדיין יידע שיש לו לאן לחזור" היא אמרה
"הייתי צריכה להבין את זה לבד, ניראה לי שיותר מדי לחצי. איזה פאדיחות"
"לא נורא..כולה סהר" היא אמרה

מנקודת המבט של סהר –

היא נכנסה לבית ספר, רציתי לשים לזה סוף. קמתי מהכיסא במחששה
"לאן?" עומר שאל
"לעשות סדר בכל הסיבוך הזה" אמרתי והלכתי לליהי
"אפשר לדבר?" יותר אמרתי משאלתי
"כן" היא אמרה, אמרה שלום ליובל ולקחתי אותה שוב למקום שלי.
"תקשיבי..אני חושב שחלה כאן טעות"
"אוקיי.." היא אמרה כאילו תמשיך
"אני לא מחפש חברה עכשיו, ולא מישהי להיות איתה בקשר"
"אני יודעת, לחצתי יותר מדי" היא אמרה
וואה על המזל המושלם שליייי.
"אז זה בסדר?"
"כן בטח" היא אמרה וחייכה.
זה רק אני או שיש לה חיוך ממכר?
"אני שמח.." אמרתי , זה יהיה בסדר לנשק אותה נכון?
א'עע מה אכפת לי.
"לא אכפת לך נכון?" שאלתי בהתחכמות
"מה?" היא שאלה בתמימות, חייכתי חצי חיוך ונישקתי אותה.
זה תמיד עובד, אני תמיד עובד.
אני מגנט לבנות (;