שם במרחק, אני ואתה

שם במרחק, איפה שאור השמש זורח על פנייך,
פצחתי בשירה עדינה, מקווה שתשמע אותה;
כשקול מלאכים מלווה אותי,
ואצבעותיי שלובות בציפיה לראות שוב אותך,
את התגלמותך.

שם במרחק, על גבעה אדומה מדם עמדתי.
שנים כה רבות חיכיתי שתופיע,
"רק שלוש דקות" אמרת,
ועדיין, אתה לא הופעת.

שם במרחק, איפה שהאדמה נהיית יבשה והדשא ירוק,
איפה שהחול הופך למים, יורד עמוק ועמוק,
אני יושבת, שם, מתחת למים.

שם באזור נסתר, מאחורי מסך בלתי נראה,
אני צופה בך, בכל צעד שאתה עושה.

שם במרחק יש קשת, קשת גדולה של צבעים.
ואני טובלת את המכחול שלי בתוכה,
יוצרת עולמות חדשים.

שם במרחק, איפה שאור השמש זורח על פנייך,
פצחתי בשירה, תוך כדי שאני משלבת את ידי בידך,
ואנחנו רוקדים לצלילי קול המלאכים,
אני ואתה, על גבעה אדומה.