המלאכיות של וואן דיירקשן ~ פרק 5

"שלום, גם לך" ענה נייל, הוא לא היה מובך וכנראה הוא הבין שלירון מתרגשת מהגעתו.
"הייתי רוצה," הסתכל נייל בתפריט "את ה..פטריות המוקרמות…"
"כן מה תרצה להזמין?" שאלה לירון בעיקוב
"הרגע, אמרתי לך,"אמר נייל ומיד שינה את תשובתו " טוב, – פטריות מוקרמות".
"אוקיי" אמרה לירון מוסמקת בעודה עומדת מס' שניות במקום
"נייל!" צעקה לירון ונייל שנבהל שם את ידו על הלב ושאל בתדהמה "מה קרה, מה יש?"
"האוטובוס! האוטובס של הלהקה עזב! אתה לבד.." אמרה ומיד הבינה שזה פועל לטובתה כך שהיא ונייל נשארו ביחד וכל שאר חברי הלהקה עזבו….
"לא, אל תדאגי לי" אמר נייל צחקק וחייך "אני גר קרוב לפה, סתם לא" שוב צחק "אני יכול להגיע לבד – הייתי רעב, אז אמרתי ללהקה לעזוב אותי – אני אקנה לי משהו ושהם ימשיכו – גם ככה יצאנו מההופעה במנצ'סטר- אז זה לא משנה – עכשיו אנחנו חוזרים הביתה" ענה נייל בחיוך
"נייל," שאלה אותו לירון "אפשר לבוא לראות את הבית שלך?"
"למה?" שאל נייל קצת בפחד
"כי, אממ… אמא שלי, כן אמא שלי – אוהו אמא,…"
"אמאל'ה.." אמר נייל לעצמו…
"האמא שלי, היא.." ניסתה להמציא תירוץ "היא רוצה לשפץ את הבית, לא דירה – אני גרה בדירה על עאלק לי בית…" אמרה לירון לעצמה. "אמאל'ה" אמר נייל בקול "אני מצטער, אני מבין שאת, אבל פשוט – את יכולה לאמר מה את רוצה," אמר נייל קצת מאוכזב.
"לא מה אני רוצה," המשיכה לירון בסיפור הקודם "מה אמא שלי רוצה, היא רוצה לשפץ את הדירה, אז.. חשבתי לבוא לראות איך היא אצלך – כי בית של כוכב על בטוח מעוצב בידי האדריכלים הטובים ביותר, ובטח גם סיימון קאוול עזר לך.. נכון?" אמרה לירון..
"לא תביני,.." לא סיים נייל וכבר לקחה לירון בידו של נייל, "דריה!" צעקה "תסגרי פה – אני אחליף אותך משמרת ערב", "אוקי-דוקי" נשמע קולה של דריה מעבר למטבח.
לירון ונייל הלכו בדרך, דיברו – צחקו הפילו זה את זה, לירון הפילה אותו, שוב – ושוב – ושוב, ו..זה לא ממשיך לאנשהו – ביינתים הם הולכים בדרך….

****

שון הלכה עם צעיף וכפפות ברחבי העיר, בעודה לובשת את הקפוצ'ון שעל ראשה והיא מסתירה את פניה, היא עוברת על פני האנשים, הצלמים והתושבים – כל אחד יושב עם מישהו מחזיק בידו עיתון, ובתמונה הגדולה, שמתחתיה כתבה שהכותרת שלה באותיות האדומות "נשיקה בכיוון אחד" גרמה לעייניה כבר להזיל דמעות, כאשר ידיה בכיסים, והאף שלה אדום היא הלכה ברחוב, מסתכלת עצובה, היא הלכה מעל לעיר כאשר יש גשם, היא הלכה והלכה והלכה
"איייהה!!" צרחה מרוב כאבים….
היא נפלה,….