שיר ללא שם #43

אני רוצה להאמין,
שזאת האמת.
להכחיש את הדמעות,
את הכאב בלב.
אני רק אחייך,
אצחק ללא סיבה,
כי את הדמעות,
אף אחד לא רואה,
אף אחד לא רוצה,
לראות את האמת המרה.

אני משקר לעצמי,
בכל יום מחדש.
אני בסדר, אני אומר,
אבל זה שקר גס.
אין אחד שינסה,
לגלות את האמת,
המסכה יותר פשוטה,
כי היא בעלת שליטה.
הכאב הוא לא צפוי,
מעוור ונוראי.
כשאני נשבר,
אני שוב לבדי.