החיים הם לא מה שחושבים פרק 2 (בחרתי שם)

"סליחה, פשוט ניתקעתי במישהו" אמרתי לו כאשר אנחנו מתחילים להתקדם בפארק.
"את בסדר?" שאל אותי. והינהנתי לאות 'כן'

המשכנו לטייל לאורך הפארק.
"אז מה שלום כיילוב?" שאל, כיילוב זה חברה של אימי.
"בסדר, עובד כהרגלו" עניתי לג'ונתן.
"במה הוא עובד בכלל?" שאל אותי.
"האמת שאני לא יודעת. הוא בחיים לא סיפר לי וכאשר שאלתי הוא היה מתחמק" אמרתי לו. וזה היה נכון כאשר הייתי שואלת את כיילוב במה הוא עובד הוא היה מתחמק מזה במהירות שאם לומר את האמת הייתה קצת מחשידה אבל אף פעם לא נתתי לזה חשיבות רבה.
"מה שלום אמא שלך?" שאלתי אותו.
"בסדר, גם כן כהרגלה עובדת" אמר לי. אמא שלו עובדת במסעדה היא טבחית ממש טובה וזה טוב כאשר יש לך בן שאוהב לאכול.
ג'ונתן לא היה שמן הוא לא היה שמן בכלל להפך היו לו שרירים הוא אוהב מאוד לרוץ וללכת למכון כושר, הוא אפילו מדריך בחדר הכושר.
"ומה יש לך חברה חדשה?" שאלתי את ג'ונתן. אף פעם זה לא הביך אותנו לדבר על נושאים כאלו היינו כמו אחים ג'ונתן בחיים לא ראה בי יותר מחברה טובה. אפילו כמו אחות. ואותו הדבר אני הרגשתי לגביו.
"אוי, השעה כבר מאוחרת כדאי שאני אחזור הביתה אימי ביקשה ממני לחזור לא כל כך מאוחר כי היא צריכה לדבר איתי על נושא מסוים" אמר לי.
"את רוצה שאני אלווה אותך הביתה?" שאל אותי.
"לא זה בסדר. תודה על ההצעה אבל אמא שלך מחכה לך כדאי שתחזור" אמרתי לו.
"בטוחה?" שאל אותי. והנהנתי לאות כן . הוא חייך עליי וחיבק אותי ניפרדנו לשלום וכל אחד הלך לכוון ביתו.
כאשר הגעתי הביתה ראיתי משהו מוזר… מוזר מאוד.
ראיתי את הנער היפהפייה שראיתי עד לפני כשעה או שעתיים יושב על ספת ביתי כוס תה בידו והוא מדבר עם כיילוב שמבט מלא סיפוק על פניו של הנער.
"שלום" אמרתי. שניהם סובבו את ראשים עליי הנער היסתכל עליי במבט מופתע מעט. הוא סובב את ראשו לכיילוב הוא הנהנן לו. לא הבנתי מודע הוא סיבב את ראשו בחזרה והסתכל עליי בחיוך.
"אני צריך ללכת." אמר הנער והמשיך בדבריו "ניפגש מחר" אמר לכיילוב הא חייך עליו . והנער שלמרבה הצער אינני יודעת את שמו ויצא.
משהו חשוד קורה פה ואני יגלה את זה.