המלאכיות של וואן דיירקשן ~ פרק 4
"אפשר לרדת!" צעק נהג האוטובוס אל עבר שון ולולה.
"לולה," שאל אותה הנהג "להוריד אותך ליד הבית שלך?".
"לא," אמרה לולה "ביקשתי מההורים ללכת אל שון, תודה" אמרה והביאה כיפים לחברי הלהקה.
"שון.." שאלה אותה "למה לא נפרדת מהארי?"
"כי זה מביך…" היא אמרה תוך כדי שהיא הסמיקה "כי, התנשקנו..".
דלת הבית של שון נפתח, אל המדרגות ירד אבא של שון וקרא לה וללולה להיכנס לתוך הבית תוך כדי פנים כעוסות. דון, אמה של שון שהיא המעסיקה של צלמי הפפראצי הצהובים, ישבה על הספה, כאשר היא במדי העבודה שלה, מובכת ומתביישת, רגל על רגל, אביה של שון הביא לה כוס קפה – היא לקחה לגימה וקמה אל עבר שון כאשר העיתון היומי בידיה.
"מה עשית היום?" שאלה דון את שון בחשדנות "באוטובוס של וואן דיירקשן" אמרה את שם הלהקה בזלזול ולגלגנות. "נסעתי איתם,.." שון מיהרה לחשוב על תירוץ "זכיתי בהגרלה, שנערכה בהופעה ואז נייל קרא את השם שלי ליד השטיח האדום ואני ולולה נכנסנו לאוטובוס…" אמרה שון והתחילה לרעוד מרוב פחד…
"שאלתי מה עשית באוטובוס, לא במה זכית ואיך – נסעת איתם זה ברור מאילו, לא הייתי חושבת שהפלגת.." אמרה דון בכעס וציניות. "אמא, אני באמת לא עשי.." לא סיימה את המשפט ולדון שנמאס מתרוציה של שון שאלה את שון "מה זה?" אמרה מבוהלת והראתה על שער העיתון תמונה שלה ושל הארי מתנשקים, שון בעודה מובכת הסתכלה לצדדים בעודה רואה את אביה יושב על הספה, לולה עם הגב אליה – היא פתחה את הדלת רצה החוצה, בעודה מותקפת צלמי פפארצי
"די, תעזבו אותי, תעזבו אותי כבר!!" צעקה ובכתה.
****
"דריה, ההזמנה מוכנה" צעקה לירון מעבר למטבח אל עבר המלצרית דריה.
לירון עבדה במסעדת דרכים בתור טבחית ומלצרית, היא הייתה עייפה ורצתה לישון – בשביל להעיר את עצמה היא שמה שיר של וואן דיירקשן.
"טוב, לירי" ככה כינתה בעלת המסעדה ללירון "אנחנו סוגרים, רגע אני באה תדאגי שאין יוצא ואין נכנס" סימנה לה, אך בעלת המסעדה (אנג'לה, אם חשוב השם) לא הייתה רשעה, היא כיבדה את לירון, והביאה לה משכורת מצוינת, לירון הייתה מבשלת מעולה והם היו לפעמים מבלות ביחד מחוץ למסעדה כולל להתכתב גם בפייסבוק או בטויטר.
לפתע שמעה לירון קול חריקה, קול של מטען נפתח, קול של אוטובוס, נו הקול המוכר הזה, שכאשר הוא נעצר שומעים כזה פשששש
לירון רצה וראתה שנייל יורד ראשון, היא זיהתה אותו יורד עם משקפי שמש שחורות, גופייה לבנה, ושיער בלונדיני חלק עמיד – נו כמו שנייל נראה…
הוא פתח את הדלת, ומיד כאשר לירון שמעה את הצליל של פתיחת הדלת
היא נפלה מטה מתחת לשולחן הקבלה מרוב התביישות –
"יש פה מישהו?" שאל נייל
"יש כאן מישהו?" שאל נייל שוב, שוב לירון לא יצאה.
נייל בא אל עבר שולחן הקבלה והסתכל מטה וראה את לירון כוססת ציפורניים
"שלום.." אמרה לירון מובכת…
תגובות (4)
מוזמן להמשיך:)
אתה מוזמן להמשיך. מה?!? אני מזמינה בנימוס.
או-קיי…
מה קרה ללירון לעאזאזל?!?!
חייבת המשך! חייבת המשך!!
אתה כותב מוושלם שחבלז ;)
ייאלה תמשיכוסוסי :)
חחחחחחחח
ניקרעתיייייייייייייייייייייי ארתור תמשיך מהרררר במהירות שיאאאאאאאאא הרגע השלמתי את הפרק
כן זה באיחור אבל זה מושלםםםםםם אז יאלללה אני רוצה עוד דקה לראות שאתה העלת עוד פרק:)