"חיים מושלמים?"

פרק ראשון: הכירו אותי""
היוש קוראים לי ג'יינולינה, זה לא נישמע כמו שם נכון?
בעצם אני רוצה שתקראו לי לילי, כי זה השם שאני הכי אוהבת בעולם! לילי, לילי, לילי…
השם הזה תקוע לי בראש……..
טוב בואו ואכיר לכם את מכרי: ג'יין החברה הכי טובה שלי, רינה אמא שלי, אורי אח שלי (הקטן), רונלד אבא שלי. טוב זה הכל בינתיים…
רגע! דודה שלי גריזלדה צובטת הלחיים, בטח לכולכם יש בת דודה כזאת…
תמיד שהיא מנשקת נישאר האודם על הלחי, לאומת זאת, בעלה ויקטור תמיד עוזר לי מתי שעצוב הוא נורא מצחיק ומבדח.
אורי אוהב מאוד לעצבן אבל הוא אוהב לצייר, ואפשר לומר שהוא מצייר יפה מאוד, הוא לגמרי צייר!
וג'יין תמיד הייתה ותמיד תהייה שחקנית מעולה!
אבא שלי מצחיק נורא, הוא תמיד אבל תמיד מצחיק, אף פעם לא מבואס, הוא תמיד מצחיק, אתם לא יכולים לתאר כמה הוא מצחיק… סליחה חפרתי!
פרק שני: חברותיי משכבר""
את ג'יין כבר הכרתם, אבל, יש לי מלא אבל מלא חברות אחרות כמו: דיזל, מאיה, מעיין, רונית, לירון, לוסי, רותם, נופר, ג'סי, ענת, מירית, מיריים, יש לי עוד מלא…
ויש ילדה אחת שאני שונאת: רוחמה!
היא כל כך ענייה מי יידבר איתה?
ושכחתי להגיד את מקנזי היא נורא מקובלת ועשירה מאוד, אפשר לומר: כמוני!
אני חייבת לומר מעיין עשירה אבל לא עד כדי כך ככה שהיא לא החברה הכי טובה שלי, היא רק חברה שלי!
פרק שלישי: קשיים""
יום אחד אמא שלי באה אליי ואומרת: "צריך לארגן לאורי את היום הולדת, תעזרי לי, חמודה?"
"אמא, נראה לך?" אמרתי לה………………………………………………………………………
"לא צריך, את לא חייבת להיות כזאת אגרסיבית תנסי להיות יותר משוחררת, תפסיקי להיות סנובית, את בכלל חושבת שגם אם לא נהיה עשירים יאהבו אותך?" אמרה אימי "ברור שלא, כי אני לא רוצה להיות עם מישהי בלי הרבה כסף כמו שאומרים ענייה, ואני ממש "ענייה"!"אמרתי לאימי בכעס, כי חושבת עליי רעה…
ובקיצור אורי חוגג יום הולדת אם כל השכבה, לא הכיתה, השכבה!!!!
"אני רוצה המון בלונים, מלא פיצות, מלא עוגות, מלא מתנות, אני רוצה מלא מכל הדברים האלה, וכל אחד יקבל 10 הפתעות!" אמר אורי.
יום למחרת היום הולדת, כולם במטח.
כולם הגיעו ליום ההולדת כמובן…
ואמא שלי פשטה רגל, כל הכסף בוזבז ואבא שלי היה חולה והייתה לו חופשת מחלה, כך שלר קיבל אבינו את משכורתו.
לא היה לנו כסף ועברנו לגור בבקטה ממש אבל ממש קטנה!
"בגללך אורי, בגללך אנחנו תקועים בבקטה, בגללך אין לנו כסף!"
צעקתי עליו לא רציתי לראות פרצופו יותר לעולם, כמובן, כמו כל ילד קטן התחיל לבכות ותוך כדי אמר:"אני מצטער כל כך, סליחה!"
אורי הלך לחצר ואחר כך יצא לטייל ברחוב, והוא רואה איש במסכה.
האיש במסכה אמר לו: "תצייר ציור פרידה למשפחה שלך ונלך, אתה הולך להיות גנוב בידי, ואסור לך לדבר על זה עם המשפחה שלך, אם תספר להם על זה אז…"
אורי רץ הביתה צייר ציור הביא אותו לי והלך…
באותו הזמן נכנסה ג'יין לחדרי וראתה את הציור…
ושאלה אותי אם יכולה לקחת את הציור לביתה לחקור, ועניתי לה שברור כאילו למה לא?
יום למחרת הזמינה אותי עליה, כשאלתי למה לא ענת לי טוב נו באתי הייתי סקרנית…
נו ובאתי והיא הסבירה שכתוב משהו בציור היא נישבע שמשהו שם גורם לה לחשוב שמשהו קרא לאורי, והסברתי לה שלא ראינו אותו הרבה זמן ואז פתאום…