החבר שלי הומלס?¿?¿ – פרק 35

חזרתי הביתה מיואשת, חיפשתי אותן משהו כמו חמש וחצי שעות, ולא, לא מצאתי אותו, אבל אני ימצא אותו, הוא יחזור, אני לא יוותר לו בקלות!!
נכנסתי הביתה, דינה (העוזרת) הכינה אוכל במטבח
״איך את?״ שאלה אותי
״יכול להיות יותר טוב״ אמרתי והתיישבתי במטבח
״אושרי?״ שאלה
״כן, אני לא מוצאת אותו״ אמרתי
״את צריכה להמשיך לאמין, הוא יגיע, את תראי מילה של דינה זו מילה״ אמרה וחייכה
״אני מקווה, עליתי לישון״ אמרתי ועליתי לחדר שלי, שינה לא תזיק לי עכשיו…
החלפתי לפיזמה ונכנסתי מתחת לשמיכה.

~~~~~~
״סליחה גברת….״ מישהו מאחור אמר לי, הסתובבתי אחורה, פאק
״אושרי?״ שאלתי מופתעת, זה אושרי, אושרי שלי, רומאו שלי…
״לא האמנתי שאת תעשי את זה…זה לא היה אמיתי״ אמר
״זה כן אמיתי, אני אוהבת אותך״ אמרתי עם דמעות בעניים, החזקתי לא את היד חזק, שלא נעזוב אחד את השני…
״אני כבר לא״ אמר…
~~~~~~

התעוררתי מתנשפת, עוד פעם החלום הזה? זה פעם שלישית שאני חולמת את החלום הזה, זה אמיתי? באמת הוא לא אוהב אותי?
אבל זה לא משנה לי, אני אוהבת אותו! והוא יחזור!!!
נוי התקשרה אליי
״היי מאמי״ אמרה
״הייוש״ אמרתי והוצאתי חולצה בצבע תכלת וגינס שחור עם קרעים.
״מצאת אותו?״ שאלה
״לא, חיפשתי אותו איזה חמש שעות וכלום״ אמרתי
״אוייי מאמוש״ אמרה ושמעתי צעקות מבחוץ
״אני יחזור אלייך״ אמרתי לנוי
״אבל תחזרי״ אמרה
״סבבה ביי״ אמרתי וניתקתי, התלבשתי מהר וירדתי למטה, הקללות התחזקו, יצאתי החוצה, עילי ואוראל הולכים מכות, ונתנאל יושב מולם על המיטת שיזוף ונקרע מצחוק, מה קורה פה?! שלא יהרגו אחד את השני…
״אייי מה זה?״ שאלתי והם עצרו את המכות
״הם רבים עליך״ נתנאל אמר כשהו צוחק
״מה אתה צוחק ימפגר״ אמרתי לא
״אתם לא מבינים?״ שאלתי והתקדמתי אליהם, הם התנשמו כמו לא יודעת…
״אתה״ אמרתי והצבעתי על אוראל,
״אתה רק ידיד שלי, אני לא אוהבת אותך, אני לא מרישה אליך כלום״ אמרתי ״אבל…״ אוראל התחיל להגיד, ״רגע״ אמרתי לו, ״אתה״ אמרתי והפנתי את המבט על עילי
״קודם כל אתה בגדת בי, אתה באמת חושבת שאני יחזור אלייך אחרי שבגדתה בי?״ אמרתי
״אבל…״ התחיל להגיד
״אתם לא מבינים? אני לא אוהבת אותך אז תפסיקו לריב עליי! אני אוהבת את אושרי ורק אותו לא מובן?״ צעקתי עליהם
״את במחזור או מה?״ נתנאל שאל
״מה אתה קשור?״ הסתובבתי ואמרתי לו…
״אז כן״ אמר וצחק
״שתוק״ אמרתי והסתובבתי לכיוון של עילי ואוראל
״הוא לא יחזור..״ עילי התחיל להגיד
״הוא כן!״ צעקתי
״עברו בערך שבועיים, אם הוא לא בא עד עכשיו אז הוא לא יבוא״ אוראל השלים אותו, העניים שלי התחילו להתמלא בדמעות,
״מזתומרת?״ שאלתי כמו ילדה תמימה שלא מבינה כלום מהחיים
״כולם מנסים לעודד אותך שהוא יבוא אבל….עברו שבועיים זה לא יקרה״ אוראל אמר, התחלתי לבכות, אן אושרי יותר? הוא לא אוהב אותי…
כנראה שהחלום נכון, הוא לא אוהב אותי ואני צריכה לחיות עם זה…אבל אני לא יצליח לחיות עם זה, הוא האחד שלי, איך אפשר לשכוח אותו?
רצתי לחדר שלי, טרקתי את הדלת ונעלתי אותה, נשכבתי על המיטה שלי, שכבתי על הבטן, שמתי את השמיכה מעל ראשי, אני לא רוצה עכשיו אף אחד רק את אושרי!!!!

נקודת הבמבט של נתנאל:
״למה אמרתם לה את זה? מפגרים״ אמרתי להם ונכנסתי הביתה, עכשיו היא בוכה, יווואאא, התקשרתי לנוי
״היי חתייך״ אמרה
״עילי ואוראל אמרו לה שהוא לא יחזור ועכשיו היא בוכה בהיסטוריה, קיצר בואי עם תהל״ אמרתי
״אני בדרך״ אמרה וניתקה…

נקודת המבט של בר:
היה דפיקה בדלת
״עזבו אותי״ אמרתי בוכה
״זה אנחנו״ שמעתי את הקול של תהל
״ברר תפתחי לנו״ נוי אמרה מתחננת
״דייי״ אמרתי בוכה
״נתנאללל״ שמעתי את נוי צועקת לו
״תשבור את הדלת״ תהל אמרה, מה הן מפגרות?
״לאא אני יפתח לכם״ אמרתי בוכה, קמתי מהמיטה, פתחתי את הדלת, וחזרתי לשכב על המיטה, כול המיטה שלי מים, הוצאתי את כול מה שאני מרגישה בעזרת הבכי…
״חמייישלי״ תהל אמרה ונתנה לי חיבוק
״אל תקשיבי להם, סתם מפגרים״ נוי אמרה ונתנה לי חיבוק
״הם סתם בני זונות שיעשו הכול בשביל להיות איתך אפילו לפגוע בך״ תהל אמרה
״אבל זה נכוןן״ אמרתי
״זה לא, הוא יחזור״ תהל אמרה
״הוא אוהב אותך״ נוי אמרה
״הוא לא עברו שבועיים הוא שונא אותי״ אמרתי וראיתי שגם להן יורדות כבר דמעות בעניים
״הוא אמר לי שהוא לא אוהב אותי״ אמרתי כשאני בוכה
״מה?״ תהל ונוי שאלו ביחד
״חלמתי חלום שהוא אומר לי שהוא לא אוהב אותי כבר כמה פעמיים״ אמרתי
״בוביי זה לא נכון״ נוי אמרה
״זה כן חלות מתגשמיים״ אמרתי
״אבל לפעמיים הם לא מתגשמיים כמו במקרה שלך״ תהל אמרה
״הוא אוהב אותך והוא יחזור את רק צריכה להאמין״ נוי אמרה
״אבל נמאס לי להאמין…״ אמרתי
״הוא יבוא הוא אוהב אותך, איך אי אפשר לא לאהוב אותך?״ נוי אמרה
״אז למה הוא לא בא?״ שאלתי
״הוא יבוא״ תהל אמרה
הוא לא יבוא… הוא שונא אותי…..