Heart Attack-פרק 25

״אני מחליטה שאני לא אלך…״
הם יבינו מה הם עשו לבד…״
אמרתי מחליטה בפה אחד.
כולן שתקו כול הארוחה.
כנראה שאני קבעתי את ׳פסק הדין׳.
״בנות נו זה מגוחך!״ בואו נדבר!״ אמרתי שוברת את השתיקה.
״על מה כבר אפשר ג׳יי? אין לי חבר,אני מרגישה נורא ואני עלובה!״
״היי! אל תדברי ככה על עצמך!״ נועה אמרה
״נכון! מי שאת זה הכי הכי טוב!״ נועם הצטרפה להפגנה
״צודקות! מי צריך אותם!!״ תהל אמרה קובעת.
״יופי אז אחת בשביל כולן ו…״
אמרתי והבנות המשיכו:
״כולן בשביל אחת!!״
כמו ב-3 המוסקטרים,שמנו את הידיים שלנו באמצע.
״ונחשו מי קיבלה לנתח את החוזה הראשון שלה???״ אמרתי והרמתי את החוזה לעיניהן.
״יואו!!! ג׳יי מזל מזל טוב!!״ תהל אמרה וחיבקה אותי כי היא ישבה לידי.
״תרגעי,תרגעי! אני לא עורכת דין עדיין!!״ אמרתי
״שיהיה…״ אמרה
״אז מתי את כן תהיי?!״ מיקה אמרה
״עוד 3 וחצי שנים…״
״הגיוני…״ נועם אמרה
״איך???״ נועה שאלה
״כי לימודי משפטים לוקחים 4 שנים.״
עניתי
״אה…״ היא אמרה
״כבר עברה חצי שנה???״ שאלה מיקה
״כן ממש מהר…״ נועם אמרה.
ככה המשכנו לדבר עד סוף הארוחה שילמנו ויצאנו החוצה.
ראינו את הבנים שם בחוץ עומדים וחוסמים לנו את הדרך.
ניסינו לעבור אבל לא כול כך הצלחנו.
״מה אתם רוצים?״ אמרתי בקול קר וממורמר.
אפילו לא הסתכלתי עליהם!
הסתכלתי הצידה למדרכה.
״לדעת את האמת..״ הארי אמר
״על מה אתם מדברים??״ נועה התעלמה משאלתם
״אל תשחקו אותה, תגידו לנו מה עשינו לכן שאתן ככה!״ נייל דרש בתוקף.
מיקה רצתה להגיד אבל קטעתי אותה באמצע:
״לא! תבינו לבד..
בנתיים,ביי!״ אמרתי 
הלכתי סביבם והם לא עצרו אותי.
הבנות הלכו ישר אחרי ולא אמרו שום דבר… לא שהיה מה לומר…
״נועם אפשר את המפתחות לרכב?״
״טוב… רק תזהרי!״
״בסדר,בסדר..״
אמרתי.
לנועם יש רכב.
לי אין עדיין אבל אני אקנה בקרוב…
עברתי טסט אתמול.
ורציתי לנסות לנהוג.
נועם העבירה לי את המפתחות ואני פתחתי את הדלת.
הבנות כבר נכנסו ואני התכוונתי עד שנייל קטע אותי:
״איך את תנהגי? אין לך רשיון…״ הוא אמר בליגלוג אפילו לא מסתכל אלי.
הוא הסתכל אל היד שלי שהייתה על הדלת,והבנים מתחילים לצחקק ולא מתביישים להראות שהם צוחקים!
״אני עברתי את הטסט שלי אתמול.
התכוונתי לספר לך.״
אמרתי הכי ברוגע שאני יכולה.
״לא צריך את הסיפורים שלך..״
נייל אמר כועס ואחריו הבנים אמרו בהתגרות:
״אוווו….״
״לא צריך את הקרבה שלך אלי.
כול היום הייתה מסריח מריח של חימצון שיער בלונדיני מכוער..״
אמרתי מחייכת.
הבעת פניו המנצחת ירדה ופניו התמלאו בכעס.
היה אפשר להרגיש את אווירת המתח.
״אווווו״הבנים והבנות אמרו הפעם.
מבטינו היו חודרים.
לא יכולתי שלא לשים לב לעינייו היפות.
פשוט כמעט נמסתי.
אבל אז התעוררתי אל המציאות.
אני חייבת להשאר בפוקוס!!
״לכי,לכי לבנות שלך ותרכלי כמה שאת רוצה עלי..״
״אתה לא מכיר אותי מספיק…
אני אף פעם לא מרכלת כי זה לא יפה ולא נעים!
אבל אני די חושבת שאתה כן…״
״על מה את מדברת?!״
״אני מדברת על:
׳אוו זאיינית! בואי נרכל על בנים!!׳
מוכר לך?!״
אמרתי ועשיתי את אותו קול שעשה נייל בפארק.
פתאום הבעת הפנים הכעוסה של נייל התפוגגה ועלתה על פניו הבעת פנים של ביישנות ובושה.
הוא לא הסתכל עלי רק על הרצפה.
כול הבנים גם השתתקו והסתכלו על נייל.
הארי שם את ידו על כתפו,מסמן לו להמשיך,והוא הרים את ידו,לסימן של ׳עזוב אותי׳,והארי הרים את ידו ממנו.
אני לא כול כך רגשית,אז רק הרמתי גבה. אני לא מתרגשת מאירועים ׳מרגשים׳…
״הבנתי… להתראות נייל.״ אמרתי בחוסר הבעה ונכנסתי למכונית יחד עם הבנות ונסעתי משם.
כול הנסיעה הייתה שקטה מאוד.
אבל אז נועה שברה את הדממה.
״את מתכוונת לסלוח לו??״