"את אחת ויחידה , אהובה שלי מלכהה…" עונה 2 פרק 11

עונה 2 פרק 11 –

"היי ליהי" קראתי לה, היא הסתובבה וכשראתה שזה אני דפקה חיוך ענק
והעיניים שלה זרחו..
"מה קורה?" שאלתי כשהגעתי אליה
"מעולה מה איתךך?" היא שאלה בהתלהבות…בדוגרי, מי לא תתלהב מימני (; ?
"וואלה טוב..שמעי חשבתי על זה.." אמרתי ועצרתי
"חשבת על מה?"
"על הנשיקה שלנו אתמול.." אמרתי, היא הסתכלה עליי ועצרה
"למה עצרת?"
"נו תדבר כבר.." היא אמרה בלחץ
"בואי נלך למקום לבד.." אמרתי לקחתי לה את היד ולקחתי אותה למקום שלי.
"מה זה המקום הזה? בחיים לא ראיתי אותו."
"חח זה המקום שלי, אף אחד לא ראה אותו"
"אבל זה בבצפר.."
"וזה אני..וכשאני רוצה להסתיר משהו בסוד,אני עושה את זה מצויין."
"מוזר..לא הראית לי המקום את הזה כשהיינו ביחד" היא אמרה באכזבה
נו כוסאמק מה אני יגיד לה על זה? שתפסיק לזיין ת'שכל על זה שהיינו ביחד.
"אבל הנה..אני מראה לך עכשיו"
"חח כן.." היא אמרה , וחייכה חיוך מאולץ..ראו שזה חיוך מאולץ, ידעתי שזה חיוך מאולץ.
"מה זה החיוך הזה? תני חיוך אמיתי." אמרתי וחייכתי
היא הסתכלה עליי בעיניים של אהבה, ופשוט חייכה.
"היה קשה?" שאלתי בהתחכמות
"בכלל לא" היא אמרה וצחקה
"ליהי…" אמרתי והתקרבתי אליה, חיבקתי אותה מהמותניים וקירבתי אותה אליי
"אני חשבתי על זה הרבה ואני לא יודע מה היה לנו פעם, אבל אני יודע מה יכול להיות לנו עכשיו" אמרתי וההזתי לה שערה מהפנים וליטפתי לה את הצוואר
"אתה יכול להיות יותר מדויק?" היא שאלה בזהירות
חייכתי חצי חיוך כזה ממזרי מתוחכם..עם היד שהייתה בצוואר קירבתי אותה אליי מהר
ונישקתי אותה.
אמאלה אמאלה היא מנשקת משהו מפחיד, התנשקתי הרבה..אבל הנשיקה איתה לא יודע, משהו אחר
משהו מוזר. כשהתנתקנו מהנשיקה היא הסתכלה לי בעיניים
"מה זה אומר?"
"תני לי זמן.." אמרתי היא הנהנה 'כן' עם הראש וחיבקה אותי , היא הגיעה לי לבין הקוביות לחזה
חחח קטנה.
הופה..אני לא הורס את התדמית שלי אה? החלטתי לקחת את ההצעה של בן בסוף,
אני יכול לעשות איתה מה שאני רוצה. היא מאוהבת בי עד הגג, לא ננצל את זה?

מנקודת המבט של יקיר –

"אסי אני צריך אותך"
"אני לא יכול עכשיו" הוא אמר לי
"מה זה לא יכולל כוס אמקקק יש לך חצי שעה להיות אצלייי" אמרתי בעצבים
עלאק אני לא יכול, מעניין לי ת'זין יכול לא יכול.
הייתי עצבני משהו מפחיד, מישהו מהאנשים שלי סמוי, ואני ימצא אותו.
אף אחד אבל אף אחד לא יבגוד בי ויצא מיזה בשלום, אף אחדדד.
אחרי רבע שעה אסי הגיע, קמתי מהר מספה והלכתי אליו העפתי כאפה בראש חזקה
"פעם אחרונה שאני קורא לך ואתה אומר לי שאתה לא יכול פעם אחרונהההה" צעקתי בעצבים
"שמע אני חושב שהמוח שלי זז מצד לצד בגללך, ובנוסף לכך הרסת לי את האוזן..יש סיבה טובה לזה?" הוא שאל בביטחון
"אתה מתחיל לעלות לי על העצבים אסי..אל תנסה אותי." אמרתי והסתובבתי
"אוקי אנחנו עצבנים היום, מה קרה?" הוא שאל והלך אחריי
"אחד מהאנשים שלי סמוי..אני צריך שאתה תעזור לי לגלות מי זה" הוא אמר
"אתה סומך עליי..מחמיא לי"
"אל תגרום לי להתחרט" אמרתי בעצבים
"איך אתה יודע שיש סמוי?"
"הפעולה שהייתה צריכה לצאת לפני יומיים, כמה שוטרים הגיעו ועצרו את האנשים שלי.
חוץ מכמה אנשים כולל אותך ואותי אף אחד לא יודע. זה או שמישהו שמע, או הדליף. אני יילך על ההדליף
כי אני שומרים פה על דסקרטיות..בקיצור ולעניין אני רוצה את הסמוי מת, ברור?"
"ואם אני לא ימצא אותו?"
"אתה מת." אמרתי.

מנקודת המבט של אסי –

איך אני יוצא מהזין הזה עכשיו?
אם אני לא מגלה שזה אני , אני ימות .
אם אני יגלה שזה אני, אני ימות .
בשני המצבים אני אוכל חרא.
ולהפיל את זה על מישהו אחר..לא חראם להרוג בן אדם ?
א'עעעע חראם על מי שמת.
אני יחפש מישהו שבאמת מעצבן אותי, ויגיד שהוא הסמוי..
אסי אתה גאון, גאוןןןןןן