story of her life… -הקדמה

"בוקר…" מלמלתי לעצמי, מכבה את השעון המעורר שלי ומתרוממת מן המיטה בסהרוריות.
פתחתי את הארון והוצאתי בגדים, למרות שהיה כתוב בתחזית שמש וחם לקחתי את הסווטצ'ר השחור שלי.
נכנסתי לחדר האמבטיה שלי ושתפתי פנים וצחצחתי את ישני, מסרקת את שיערי הארוך והחום עם הקצוות הבלונדינים ומוציאה את המיק-אפ מהמגירה, מורחת טיפה במקומות מסוימים את ידי ואז שמה עוד טיפה על האצבע ומורחת את פני, שמתי מסקרה ואיפרון.
אספתי את שיערי לקוקו גבוהה ומורשל, שמה טיפה בושם והולכת למיטה שלי, מחליפה בגדים ושמה עגילים חישוק גדולים.
הכנסתי את המערכת שהייתה לי על השולחן וירדתי למטה, לוקחת לי תפוח ונועלם נעלי סופרה גבוהות בצבע שחור מתוך המבחר הגדול שלי.
קשרתי מהר את השרוכים והכנתי לי קפה, שותה אותו מהר ומתעלמת מכך שאבא שלי עכשיו ירד במדרגות, אני לא נוהגת לעשות את זה אבל היה לי מצב רוח די טוב עכשיו.
לקחתי נשימה עמוקה והתקרבתי לאבא שלי עם התיק על כתף אחת, "בבוקר טוב אבא…" אמרתי בשקט ונשקתי ללחיו, ממהרת לצאת מהדלת ופולטת את נשמתי העצורה.
איך להגיד את זה…הקשר עם אבא שלי לא בדיוק..תקין?…
הבטתי בשמים היפים של לונדון אשר כרגיל – היו מכוסים עננים.
המשכתי ללכת עד שהגעתי לבית הספר, נכנסתי בשער והרכנתי את ראשי.
לא היה לי כוח לדבר עם אף אחד ולא ליצור קשר עיין עם איש, אז המשכתי ללכת עד שהגעתי לכיתה, מניחה את התיק שלי בכיסא ליד התיק של אופק, יצאתי מהכיתה, נכנסת לשרותים ונועלת את התא, מתיישבת על האסלה ומחבקת את רגלי, שמתי את האוזניות באוזניים והפעלתי את השירים.
יבבתי חרישית, הדמעות כבר התחילו לזלוג על עיניי, הוצאתי את הסכין מהכיס בסווטצ'ר, עושה עוד אחד
ועוד חתך
ועוד חתך
ועוד חתך
ועוד חתך
ועוד חתך
ועוד חתך
עד שנגמר השיר….נשכתי את לשוני בכוח, רק מנסה לגרום לעצמי לעוד כאב.
כן, אז אולי אני ילדה מקובלת שלא חסר לה כלום בחיים, הרי אני עשירה, מפורסמת ואחות של האחד והיחיד נייל הורן המפורסם
אבל ביננו? – החיים שלי הם סיוט, נכון אני רזה, אבל אף אחד לא יודע שאני אנורקסית ובולמית
נכון, אני יפה וחטובה, אבל אף אחד לא יודע כמה פעמיים ניסיתי לרוץ לכביש המהיר, רק להיעלם ולמות….
נכון שאני עשירה אבל אף אחד לא יודע איך זה שכולם רודפים אחריך כשאתה רק רוצה שקט…
אז מה אתם אומרים? החיים שלי עדיין פרפקט?!