ZEX-מטרה 18-ספיישל חנוכה שמח!

לפני כמעט 2200 שנה שלטו על ארץ ישראל היוונים.
באותה תקופה יהודה המכבי אסף צבא של אנשים
כדי לארגן מרד.
אחד מאבות אבותיו של שון,שבמקרה גם לו קראו שון,
התקבל לצבא והלך לעזור להם.הסיפור הבא מתאר את עלילותיו
הפרודיות של שון כאחד מצבא מרד המכבים.תהנו :)

עליתי על ההר כבר הרבה זמן.לא ידעתי מתי אני אגיע לשם,אבל קיוויתי לטוב.
לבסוף הגעתי לפתח המערה,ושני אנשים עם חרבות חיכו לי שם.
"שה' יעניש אותך,מי אתה??" צרח אחד מהם.
"אני שון הדארי,ושמעתי את קראיתו של המצביא הגדול לארגון צבא" אמרתי ברוגע.
"מאיפה לנו שאתה לא יווני מרגל,שה' יעניש אותך?!?!" הוא צרח.הוא נראה כמו ברברי לחלוטין.
"די די סקייבס,אנחנו לא נגרש אותו מכאן" אמר השני:"שלום,אני דינו.נעים לי לפגוש אותך,תיכנס" הוא אמר.
הנהנתי,ונכנסתי לתוך המערה.
בפנים היו אנשים בכל פינה ופינה,קוראים בתורה וחלקם בוחנים נשקים.
"שלום,אני היליוס" אמר מישהו והסתובבתי אליו."אתה יווני?" שאלתי מופתע.
"כן,אבל אני נאמן ליהודים.אני לא תומך בגישה של הארץ שלי" הוא אמר:"אתה חדש כאן?"
"כן,אני הרגע הגעתי" אמרתי.
"כדאי שתפנה אל יהודה,הוא מחכה שם" הוא הצביע אל כיוון מסויים.
הלכתי לשם,וראיתי מישהו די זקן אבל עם לבוש של צבא,וסביבו כמה אנשים.
"סלח לי,האם אתה יהודה?" שאלתי.הוא הסתובב והנהן:"אתה מהחדשים? ברוך הבא!" הוא חייך ולחץ את ידי:"שה' אלוהי צבאות יברך,אנחנו כאן בשביל לבצע מרד ולהילחם ביוונים ולנקום בהם!"
"אני מוכן!" אמרתי.הבטתי בעיניו,והוא חייך:"ראשית תיקח נשק מהמחסן.למזלך,הפעילות הבאה שלו תתרחש בקרוב!"
מיהרתי לערימת הנשקים כדי לבחור נשק,ולבסוף לקחתי קלשון כסוף.
"אתה משתמש בקלע?" שמעתי קול.הסתובבתי,וראיתי מישהי עם שיער אדום אסוף לקוקו,מדברת עם היליוס.
"קלע הוא כל כך לא שימושי" היא אמרה:"אני יודעת! אני רוצה שבעתיד ימציאו מכשיר שיכול לשגר מעין כדורים שיכולים להרוג אנשים!" היא קראה.היליוס סימן לה שהיא קוקו,והלך לעברי.
"היי,תיזהר ממנה,היא קצת משוגעת" הוא לחש והצביע עליה.
"כדורים זה לא מה שמשחקים איתו? היא באמת מוזרה" מלמלתי.
"כולם,בואו הנה!" קרא יהודה,ומי ששמע התקבץ סביבו.רבים שלא שמעו,היו רחוקים מהמקום.
"הם לא שומעים" מלמלה האישה ההיא:"אני צריכה להמציא מכשיר שיגביר את הקול! כן כן,וככה אנשים יסתובבו איתו בחופים וימכרו דברים!" היא קראה.
"משוגעת…" מלמלו כולם.
"ריקי,די" אמר יהודה ופנה אלינו:"בקרוב אנחנו נצא אל הפשיטה הבאה,אך קודם נתפלל לה' שיסלק מפה את כל היוונים!"
בואו נצא ונכסח אותם!!" צעקו כולם.
התחלנו להתקדם על פילים וסוסים אל המקום.לידי רכב היליוס,ועוד שתיים.
"אני קליאו!" היא חייכה אלינו."ואני לוסי!" חייכה השנייה.
"שלום,אני שון וזה היליוס" הצגתי אותנו.
"תגידו,זה לא קצת איטי מידי?" שאלה ריקי:"אנחנו צריכים להמציא מעין מרכבות גדולות,שסוסים לא מושכים אלא יקרה תהליך של שריפת חומר שיסיע אותו…אני אקרא לזה..המ…מכונית!"
"כן,כאילו שזה יעבוד" ארבעתינו לגלגנו:"בואי נתערב שגם בעוד 2000 שנה לא יהיו דברים כאלה.."
"אז,אתה חדש כאן שון?" לוסי פנתה אליי והתעלמנו מריקי שהמציאה המצאות מוזרות כמו טלויזיה ומחשב.
"כן,אני כאן מכפר די רחוק ובאתי לעזור להלחם ביוונים!"
"טוב אז שיהיה לנו בהצלחה!" היא אמרה.
"זוזו כולם,שה' עניש אתכם!!!" צרח מישהו."אוי לא" מלמלה קליאו והתכופפה מעט.
"זוזו כבר!!" הוא צרח."זה לא סקייבס?" שאל היליוס.
"כן.זה אח שלי" היא אמרה."הוא אח שלך?!" שלושתינו קראנו.
זוזו כבר,זוזו!!! שה' יעניש אתכם!!" הוא צרח ורכב על הסוס במהירות אדירה.
"כמעט הגענו,תאטו ותשמרו על שקט" קרא לנו יהודה.האטנו את הקצב,ונעצרנו לא רחוק מהמקום.
ראינו אנשים יווניים לבושים בשיריון.הם היו רבים,והיה להם הרבה נשק איתם.
"הם רבים יותר,ומוכשרים יותר,אבל אנחנו ננצח!" נאם יהודה:"תזכרו למען מה אנחנו נלחמים,וצאו ותיפשטו עליהם!"
"כן!!" קראו כולם ורצו לעבר היוונים.
אני הסתערתי על אחד מהם,והוא היה עם חרב.הנפתי את הקלשון שוב ושוב,אל הוא הצליח לחסום כל מכה.
סלע שנורה מהקלע של היליוס פגע בפניו של החייל,והוא התמוטט.
"עבודה טובה!" חייכתי אליו.
קליאו שיספה את הראש של יווני אחד,לוסי הפילה ארבעה במכה.
סקייבס רץ ביניהם והרג אותם זה אחר זה בהנפת חרב אחת.
זה מספיק!" שאג יווני אחד וכולנו נעצרנו ועמדנו מולו.כמה גופות של המורדים שלנו שחו בדם לא רחוק ממנו.הוא היה שמן וגבוה.
"ועכשיו תשלחו אליי את הלוחם הכי טוב שלכם,ונסיים את הקרב בסיבוב אחד! אני באו,אחסל אותו!"
"למה לצרוח?" מישהי פיהקה והתקרבה אליו.היא החזיקה אזיקים.
"מה היא עושה?" לחשתי ורציתי לרוץ לעזור לה,אך סקייבס תפס את ידי:"חכה.תן לה להילחם".
היא התקרבה אליו ועמדה שני מטרים ממנו.הוא שאג ושלח אגרוף.
היא זזה הצידה וחמקה,אך הוא שלח אגרוף נוסף שהפיל אותה על האדמה.
הא הסתער עליה,אך היא שלפה אזיקים רבים ותפסה את ידיו איתם.
היא הרימה אותו למעלה,וכולם הופתעו.קוצים יצאו מהאזיקים וידיו נטפו דם.
כשהוא עוד היה למעלה,היא משכה למטה את האזיקים וידיו נתלשו מגופו.
כל היוונים צרחו וברחו מהמקום.כולנו ידענו שניצחנו.
אחרי שחזרנו למחבוא,אחד מהאנשים שלנו רץ אל יהודה:"חדשות! המלך היווני אנטיוכוס ביטל את הגזרות! אנו רשאים שוב לעשות כרצוננו!" כולם קראו קריאות שמחה.
"איזו דרך איטית להעברת מידע…הו,אני יודעת! בעתיד אני אמציע מכשיר שבעזרתו אדם יוכל לתקשר עם חברו ממקום רחוק! יהיה לזה חוט ומספרים ו.."
"אוי די כבר ריקי,את לא מבינה שדברים כאלה לא יקרו לעולם?!" כולם התחילו לצעוק.
"די!" קרא יהודה:"זה לא משנה,ירושליים עדיין בשליטת היוונים.עלינו לצאת ולשחרר אותה!"
כולנו מיהרנו אל עבר ירושליים,ורכבנו לשם בשיא המהירות.
הגענו למקום יחסית מהר,והתחלנו את המצור על העיר.הרגנו חיילים שיצאו ושנכנסו לעיר.
לבסוף,יצא גל של הרבה חיילים והתחלנו להילחם בהם.
סקייבס,דינו וקליאו צעדו בראש והניפו את החרבות והרגו הרבה חיילים יווניים תוך כדי שסקייבס צורח:"לכו לעזאזל,שה' יעניש אתכם!!"
היליוס ועוד קלעים שיגרו אבנים על היווניים והרגו די הרבה.
לוסי לקחה גרזן וערפה לכל אחד שראתה את הראש.
הנפתי את הקלשון,ונעצתי אותו בליבו של חייל יווני.
רצתי וראיתי אישה עם עגילים כחולים וחרב.הנפתי את הקלשון עליה אך היא חסמה את המכה.
היא הניפה את החרב במיומנות,וכמעט שלא הצלחתי לחסום את המתקפות.
בסוף,ערפתי את ראשה עם הקלשון.
קלעית עם שיער אדום ועיניים אדומות פגעה בחיילים שלנו שוב ושוב.
לוסי נפגעה ונפלה אחורה."לא!" קראה מישהי עם שיער ירוק ועיניים ירוקות ורצה אל לוסי,אך החליקה ונפלה על פניה.היא קמה מהר,וקפצה על הקלעית.היא שלפה סכינים,והניפה אותם אל הקלעית.
הקלעית חמקה,ושלחה אבן על הנערה.היא נפלה אחורה,ולוסי הגיעה וערפה את ראשה של הקלעית.
מישהי עם שיער כתום שלהבים מחוברים לידיה הרגה אנשים,והנערה עם האזיקים נלחמה מולה.
היא תפסה יד אחת שלה,אך הנערה עם הלהבים יצרה חתך על גופה של זאת עם האזיקים והפילה אותה אחורה.
קליאו זינקה עליה וערפה את ראשה.ג'ונג הגיע,ושלח אגרוף והרג חייל יווני.
"אתה בסיפור הלא נכון!" סקייבס צעק עליו וערף את ראשו.
נערה ששמה אנאל,שלפה טבעות חדות וזרקה על חיילים יוונים והרגה אותם.
אחד היוונים שלף חרב ארוכה והניף על אנאל.היא חסמה עם הטבעות,אך הוא הניף את חרבו וחתך את כף ידה השמאלית.הוא רץ והניף את החרב על דינו.דינו חסם את המכה,וזינק עליו והניף את חרבו.
הם המשיכו להילחם,עד שהחרב של היווני ננעצה בבטנו של דינו והוא נפל אחורה.
היליוס כיוון על היווני את הקלע,ושיגר שלושה אבנים,שהפילו אחורה את אותו חייל יווני.
"אני יודעת!" צעקה ריקי:"אני אמציע משחק שבו קלע משגר ציפורים על חזירים!"
"אוי שתקי כבר!" דחפתי אותה הצידה ונלחמתי מול יווני עם גרזן.הוא הניף את הגרזן אך התכופפתי,ושלחתי עליו מכה מלמטה.
הוא זז הצידה,והניף את הגרזן שוב הפעם חזק יותר,וחתך מעט מהשיער שלי.נראתי כמו נזיר עם שיער קצוץ."היי,איך אתה מעז?!" קראתי והנפתי עליו את הקלשון.נעצתי אותו בליבו והוא נפל ומת.
לילית' הגיעה והרגה אנשים,אך סקייבס ערף את ראשה:"גם את בסיפור הלא נכון!!"
הוא נלחם עם יווני שהחזיק שני חרבות.
היווני הניף אותן זאת אחרי זאת אך סקייבס הצליח לעמוד בקצב.
"שה' יעניש אותך,עוף מפה כבר!!" הוא צרח וחתך את ידיו של היווני ורץ קדימה.
היליוס שיגר אבנים על כמה חיילים,ואחד מהם שיגר אבן מחודדת שננעצה בחזהו של היליוס.
היליוס פלט דם,וכמה קלעים הרגו את היווני ההוא.
אחרי כמעט שעה,כל החיילים שיצאו מתו,ואנחנו נכנסנו לירושליים.
הרגנו וסילקנו משם את היווניים,ועמדנו מול בית המקדש.
"הכל הרוס…" לחש יהודה,ומצא פח שמן."בואו ננסה להדליק את החנוכיה.." הוא לחש והתקדם לעברה.
(שמונה ימים אחרי):
"פח השמן הספיק לשמונה ימים!" כולנו קראנו וישבנו מול השולחן הערוך.
"אני יודעת! יום אחד אנחנו נערוך חג במיוחד בשביל היום הזה! כן כן! נקרא לו..המ…חנוכה!" קראה ריקי.
"אוקיי די כבר!" כולם צעקו."בסדר,בסדר.אוף" היא מלמלה.
וכך הם חגגו לכבוד אותו יום,שבו הם ניצחו את היוונים.