אקססוריז- פרק 2: אני עדיין רוצה לשנות את השם!!!

תקשיבו
אני ממש משקיעה בפרקים ויש כאלה שקוראים אבל לא מגיבים! זה ממש מתסכל…. אז תגיבו!
–
–
–
לקחתי את המזוודות, ונכנסתי לאוטו. "ביי אמא!" אמרתי לה. "ביי מתוקה שלי. תשמרי על עצמך. אל תעשי שטויות!" היא אומרת לי. אוי! לא , היא מתחילה לבכות!!! "אמא…." ניסתי לגרום לה להפסיק. היא לא באה איתנו לשדה תעופה. היא בהריון עכשיו, אז היא לא יכולה. היא אמורה ללדת כשאני יהיה בלונדון.
"אמוש, את יודעת שההורים של נוי…" התחלתי להגיד, אבל המראה שלה בוכה שבר אותי, והתחלתי לבכות גם אני. יצאתי מהמכונית וחיבקתי אותה.
"אמוש, את יודעת שההורים של נוי באים איתנו לשדה התעופה. עכשיו אני צריכה ללכת." קבעתי.
"אוקיי מתוקה," היא אמרה. "אני רוצה שתבטיחי לי דבר אחד. שכל הזמן תתקשרי אלי" אוף! למה אני חייבת לבזבז את החופשה שלי בלונדון על להתקשר לאמא שלי?! אבל לא אמרתי לה את זה. רק זרקתי בסדר צולע, נכנסתי למכונית ונסעתי.

*אחרי הטיסה: יציאה 3 משדה התעופה "המלכה אליזבת" – לונדון,אנגליה*

"אומייגאד!!!" שמעתי צרחה. אני ונוי הולכות עם המזוודות, ופתאום, באמצע השדה, מישהו צורח.
"זאת מאי גולן!!!" עוד מישהו שצורח. 'זאת מאי גולן!' אני מתלחשת עם נוי ואנחנו צוחקות על הילדה שצרחה את זה.
רגע………..
היא צרחה את השם שלי?!?!?!?!?!?!?!?!?!?
"נוי???????" צעקתי. "מה קורה פה?????" עכשיו שתינו צעקנו ביחד. עשרות ילדים בגלאי 8-13 רצו אלינו באובססיה. "מאי", נוי אומרת לי בקול מאשים. "העלית את הסרטון ההוא??????" ועכשיו בקול עצבני. ,אמממממ……. כן.." אמרתי….. "אבל נוי, זה היה רק בשביל את יודעת, לקבל חוות דעת מקצועית! לא ידעתי שזה מה שיקרה אחרי שחבורת ילדים קטנה תראה סרטון שלי שרה ביוטיוב!" אמרתי בטון של אומייגאד-אני-ממש-לא-קולטת-מה-קורה-פה. "טוב", נוי אומרת "אז יש רק דבר אחד לעשות". היא מיסתורית… (מו הא הא!) "לרוץץץץץץץץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" היא צורחת ומתחילה לרוץ בהיסטריה. חחחחחחחחחחחחחח. "נוי! בואי רגע! נהיה איתם קצת ואז נלך למלון!" אני צועקת. אני חייבת להינות קצת מהתהילה, לא?!
"טובבבב……" היא אומרת בכניעה.