ZEX מטרה 17

"שלום" אמר שון ופתח את תא הכלא.
היה אבק בכל מקום,ועל הקירות היו מאין משוואות רבות.
ריח של עובש עלה מכל פינה ופינה בתא.
המיטה הייתה שבורה,המצאים היו קרועים,והיה חם מאוד.
אדם הרים מבט מקצה החדר אל עבר שון.
"אני שון הדארי! אני צריך את העזרה שלך!" אמר שון.
"אתה…מדבר אליי?" שאל הבחור בקול חלש וצרוד.
"אתה איתן אני צודק?" שאל שון והאדם הנהן.
"אתה הבחור שבנה את J4?" שאל שון והאדם שוב הנהן.
"נהדר! אז אתה בידיוק מה שאני צריך!" חייך שון.

"537!" אמר דינו ועשה שכיבות שמיכה:"538 539 540!"
מאסק עמד במטווח הוא.הוא כיוון ובמהירות ירה ופגע בשלוש מטרות שנעו.
אלווין זרק את הכדור לסל עם השלשלאות,תפס וזרק איתן שוב.
ריקי ישבה מול הדברים שלה וחיברה מכשירים אחד לשני.
אני הייתי בחדר אימוני הנשק,והכתי בחוזקה ובמהירות את שק האגרוף.
כולנו התכוננו לרגע הגדול שלנו-המשימה הראשונה.עבר כמעט שבוע.
(למחרת בבוקר):
"להתעורר! להתעורר! להתעורר! להתעורר!"
"לך לעזאזל" סיננה ריקי."להתעורר!" "תשתוק,אתה לא תגיד לי מה לעשות!" היא צעקה.
"להתעורר!" "אני אזרוק אותך מהחלון אתה שומע אותי?!" היא כבר צעקה ממש."להתעורר".
"פשול נאחוי דיבילני בודזילניק!" היא צרחה."את רבה עם שעון מעורר…" לחשתי וכיביתי אותו.
"מה בכלל אמרת בסוף?" שאלתי."ברוסית זה אומר-בוקר טוב" היא מלמלה.
התארגנו ואספנו את התיקים שלנו.שמנו כל דבר שנזדקק לו.ריקי כנראה התבלבלה בין לשים את מה שצריך למה שלא צריך,כי היא שמה הרבה מכשירים שונים.
יצאנו מהחדרים ועלינו לקומה שמונה,ליד המשרד של מיסט.הבנים חיכו לנו שם,ועמדנו מול לוח המשימות.
"ראיתן מה זה? על המשימה הכי פשוטה כאן מקבלים 10,000" אמר אלווין ושרק שריקה מהירה.
"בואו נלך על זאת של 50,000! זה רק לתפוס מישהו!" חייך דינו ולקח מודעה אחת.
"כן,ככה כל אחד מאיתנו יקבל 10,000!" קרא מאסק.
מישהו די זקן הופיע בתמונה עם פרס של 50,000 על ראשו."רצוי מת" הקריאה ריקי.
"מימה" נכנסתי למשרד שלה והיא ישבה והסתובבה על הכיסא המשרדי שלה."לקחנו את המשימה הזאת" חייכתי אליה."בסדר" היא מלמלה והחתימה את החותמת שלה על הדף.
"הכל מאושר!" חייכתי אל האחרים ומיהרנו אל הרכבת שמובילה למקום.
עמדנו בתחנת הרכבת,יושבים על ספספל.מאסק אכל גלידה,אלווין קרא ספר,דינו היה לא רחוק מאיתנו והתחיל עם מישהי,ריקי שמעה מוזיקה ואני הבטתי אל המסילה.
זאת תהיה המשימה הראשונה שלי,ואפילו לא ידעתי אם נצליח בה או לא.אם מימה אישרה,אז כנראה זאת לא משימה מסוכנת כל כך.
הרכבת שלנו הגיעה,וכולנו עלינו.

מימה ישבה על הכיסא ודפדפה בקלסר שלה,לידה מונח הדף אותו החתימה לקיירה.
היא שלחה אליו מבט,ושמה לב שהכיתוב והתמונה מתחילים להשתנות.
ערפל קלוש יצא מהכרזה,ואז נעלם.מימה קפאה במקומה וכמעט נפלה מכיסאה."לא! זה לא יכול להיות!" היא צרחה.היא לקחה במהירות את הפלאפון וצלצלה לשון.
"מה מה? חכי רגע,תירגעי מימה,תנשמי עמוק" שון ניסה להרגיע אותה,בזמן שהוא וסקייבס היו בדרך עם איתן אל ZEX-M."עכשיו ספרי לי מה קרה".
"קיירה,אלווין,דינו,מאסק וריקי לקחו משימה די פשוטה.אחר כך היא התחילה להשתנות,והופיעה כרזה חדשה!"
"אל תצרחי קשה להבין אותך ככה.איזו כרזה?" שאל שון.
"מודעה על תפיסת ניידו-פי!" היא צעקה.
"מה?!" שון קרא:"את בטוחה?" "כן,לעזאזל אני בטוחה! מה לעשות!?"
"אוקיי אוקיי,תירגעי.תמהרי לקחת רכבת אל המקום.אני והאחרים נשתדל להגיע במהירות המירבית!" אמר שון וניתק."סקייבס-שינוי בתוכנית!" הוא אמר ברצינות.
"מה קרה?" שאל סקייבס."לעזאזל עם סיינו,הוא השתמש באשליה כדי למשוך את הקורבן שלו אליו!" קרא שון:"הוא תמן לדינו מלכודת,ומשך איתו את האחרים!"
"אז אתה בטוח שהם יגיעו,מספר שמונה?" שאל קורפיו,והאנזו הנהן:"הם נפלו למלכודת שלי" הוא אמר והתנשף בכבדות.

האם האנזו הוא בעצם סיינו? מה יקרה לחבורה והאם היא תשרוד?