הכובען המטורף- חלק חמישי

המשכנו ללכת. אני מובילה והוא מאחורי.
לפתע נשמעה מעין שאגה מוזרה ממקום כלשהו בתוך המבוך, שהקפיצו אותי ממקומי.
הסתכלתי לאחור, לעבר הכובען, והוא מיד דחף אותי ושנינו התחלנו לרוץ הכי מהר שיכולנו.
רצנו בין שבילים המבוך המבלבלים, פעם אני מובילה ופעם הוא מוביל. מאחורינו אנחנו ממשיכים לשמוע שאגות חוזרות שרודפות אחרינו.
המשכנו במרדף עד שלפתע הבחנתי בשטח מרובע גדול שבמרכזו מזרקת אבן צלולה.
" היי, מה זה?" עצרתי.
הכובען חזר על צעדיו עד המקום שבו עמדתי והסתכל על המזרקה.
" הנה!" קרא בקול ורץ מהר לעברה.
מאחוריי שמעתי נהמה חזקה מאוד. היצור היה כמה מטרים מאחוריי.
הפניתי את מבטי אל הכובען וראיתי אותו נכנס למזרקה ומחפש משהו במים.
עזרתי אומץ ונשמתי נשימה עמוקה.
הסתובבתי לאט ובשקט על מנת לראות מה עומד מאחוריי.
זאת הייתה הפתעה שלא ציפיתי לה כלל.
במקום מינוטאור גדול, זועם ואימתני, עמד לו מולי יצור דומה ופצפון, בעל פרווה ורדרדה ועיניים גדולות, עם עגיל טבעת בין שני נחיריו והוא מביט בי במבט שהמיס אותי מיד.
התקרבתי אליו בעדינות וליטפתי את ראשו. הוא צחק צחוק מוזר ומתוק.
" זה המינוטאור?" שאלתי בהקלה.
"לא." ענה הכובען מאחוריי. תחושת ההקלה שלי עברה בין רגע, ובדיוק שמתי לב לצל גדול שכיסה אותי. בלעתי את רוקי בפחד, והרמתי את ראשי למעלה.
מעליי עמד יצור ענק בעל ראש שור, מביט בי בעיניים רצחניות ונושם נשימות עמוקות וקטלניות.
" לא קרה כלום." ניסיתי להרגיע אותו בזמן שקמתי בזהירות והתרחקתי ממנו. " לא צריך להתעצבן."
מכיוון שלא הצלחתי להרגיע אותו צרחתי ורצתי במהירות, יחד עם הכובען, שחליפתו הייתה רטובה מהטבילה שלו במזרקה, והמינוטאור הענק מאחורינו.
" תחזיקי חזק!" אמר לי ותפס אותי במותניי. משום מקום הוא הוציא לפתע מטרייה והניף אותה לשמיים. היא נפתחה ושנינו עלינו למעלה וריחפנו מעל המבוך, כשהמינוטאור נראה כועס במיוחד. ממש בזמן.
אני החזקתי את הכובען חזק והתפללתי שהכל ילך כמו שצריך, ולא אאלץ למצוא את עצמי נופלת אל מותי בסיטואציה מוזרה שכזו. עצמתי עיניים ורק חיכיתי שהטיסה הזאת תסתיים.
לאחר כמה דקות הרגשתי איך רגליי נוגעות בקרקע, ואת ידו של הכובען נוטשת את אחיזתה בגופי. רק אז העזתי לפקוח את עיניי שוב.